העיניים, כראי הגוף והנפש, הן החלק המעניין והמרתק בגוף האדם. העיניים מדברות, מביעות, חושבות, כועסות ושמחות. עיניים רעננות, צלולות, בריאות ותקינות מקשטות את הפנים ואת הגוף כולו ומושכות תשומת לב הזולת. העיניים הן עולם ומלואו. ומדוע זה נחפוץ להסתירן מאחורי משקפיים ומסגרות למיניהם? אמנם, מקובל בעולם הערבי כיום וכבר כמעט ברחבי העולם כולו בכלל, שהרכבת משקפיים איננה נחשבת לנכות. יתרה מכך, זוהי נורמה מקובלת בחברה המודרנית שלנו. כל אחד מצפה שיגיע היום בו ירכיב משקפיים, ובמיוחד בגיל מסוים – מה הפלא? כך אומרים לנו. ואיך יתכן שעדיין איננו מרכיבים משקפיים…
אולם ישנו גם צד אחר למטבע…
‘‘הכל מהאיברים שמשתמשים בהם תמיד על דרך הטבע מוסיף תקונם ומתחזקים מעשיהם, וכאשר ימעט שמושם, יפסידו ויחלשו מעשיהם – רבנו בחיי, חובות הלבבות, שער עבודת האלוהים. משפט זה בעצם, הינו תמצית כל החיים באיכות טובה ונכונה לאורך ימים. ידוע, שתנועת הידיים חשובה לתנועת הגוף כמסייעת לשיווי משקל ולחופש תנועה. כך חיוני העפעוף לעיניים. העפעוף נותן מנוחה רגעית, כהרף עין, במיוחד לעצבי הראייה שברשתית העין. פעולת העפעוף משחררת גם דמעות שתפקידן לסוך את העיניים. סיכה זו ‘‘משמנת’‘ את העיניים למען התנועה המתמדת שצריכה להתקיים בהן. תדירות העפעוף היא כעשר פעמים בדקה. בעת השינה, כאשר העיניים עצומות והעפעפיים סגורים תנאי לחות ושימון אלו מתקיימים בזכות תנועת העיניים שאיננה נעצרת, וחייבת להתקיים עשרים וארבע שעות ביממה, שלוש מאות ששים וחמישה ימים ומאה עשרים שנות חיינו. כל אחד יודע היטב שאוי לנו אם תיעצר פעולת לבנו ולו לרגע…
ואמנם, רבים ‘‘תוקעים’‘ מבט ונועצים את עיניהם לעתים די מזומנות. נעיצת מבט מקורה תמיד במתח נפשי. מתח נפשי הינו מצב שנובע מאין ספור אפשרויות וכל אחד וסיבותיו עמו, למשל, עייפות יתר, דאגה, פחד, טרדה, חוסר אונים, כעס, רוגז ואף, תארו לעצמכם, שמחה מוגברת בבחינת ‘‘כל המוסיף גורע’‘. אם כן, מי מאתנו אינו שרוי במצב זה או אחר מדי פעם? כמובן כולנו.
הימצאות במתח נפשי, בראש ובראשונה, פוגעת באיכות הנשימה: הופכת אותה לשטחית, קצרה ורדודה ובקצב מהיר וחפוז, או עצור ואיטי מדי בכל מקרה, נשימה באיכות גרועה. איכות הנשימה מבטאת את איכות חיינו, והחלק החלש בגוף נפגע כשזו משתבשת וכושר פעולתו ותפקודו אינם כשורה. הנשימה קשורה קשר הדוק לעיניים ולראייה. איכות תקינה מסייעת לבריאות העיניים ולתקינותן, ואיכות משובשת פוגעת וגורמת לאין ספור של ליקויי ראייה ואף למחלות עיניים למיניהן. אספקה משובשת של אויר לריאות, תגרור אספקה משובשת של חמתן לחלקי גוף שונים, כי זרימת הדם משובשת.
ובכן, כאמור, נעיצת מבט מתקיימת בעת חלימה בהקיץ, והיא גם כבהייה באוויר. אזי נמצא נשימה עצורה ועיניים ללא תנועה. אחד ממנגנוני הגוף לשחרור מתחים הוא, אכן, החלום. אלא שלחלום, עלינו בעת שינה ולא בעת העירות על פי רוב. ואמנם, ניתן לחלום גם כשאנו ערים, אבל… בעיניים עצומות. חוק חשוב קיים בגוף והוא, שתנועת העיניים הולכת אחר המחשבה כל העת, כל חיינו. פעולת החלום הינה הפלגה לעולמות אחרים מאלה המצויים בסביבתנו ועל ידינו. וכך, בהיות העיניים פתוחות, הן פונות ומסתכלות לחפצים ולמקומות שאינם שייכים לתוכן החלום.
מסתכלות, ואינן רואות. כי, הרי, מחשבות החלום שייכות למקום ולחפצים אחרים שאינם, בדרך כלל, בשדה הראייה הפיזי שלנו. כך, הן נתקעות בנקודה כלשהי, חסרת משמעות וחשיבות לאותו פרק זמן, שלעיתים, אורך דקות רבות מאוד. העיניים פקוחות והמידע זורם דרכן, כברז ללא שסתום. המוח איננו פנוי כלל לקבל את המידע, והעומס הולך וגדל על עצבי הראייה שבתוך העיניים, ומדרדר את יכולת קליטתם בהמשך ואת איכותם. כמו כן, השרירים שמחזקים את כדורי העיניים, שתפקידם להניע אותן, כאילו משותקים וגם הם מתקשים יתר על המידה, מתכווצים, ומתוך כך מאבדים את גמישותם וכושרם. לשמע הדברים הללו אמר לי פעם מישהו: ‘‘אבל זה ממש כיף לחלום בהקיץ’‘ תופעה זו סוחפת וגורמת להתמכרות. וכמו כל התמכרות, גם זו שלילית ביותר.
האם אוהבים אתם לחלום? בבקשה ואדרבה, אך, בעיניים עצומות! אזי תשתתפנה גם העיניים ותהיינה בתנועה מתמדת לפי אופיין. וכבר נאמר: ‘‘אבריו של אדם מעידין בו’‘ תענית יא. הסבת תשומת הלב מנקודה קטנה ככל היותר לזולתה, תואמת את מבנה העין ואת דרך פעולת הראייה.
בעת קריאה, למשל, טוב להסיט את המבט, מדי פעם, לזוויות ולטווחים שונים. תנועת הגוף כולו, כהרגלם של בחורי ישיבות ומתפללים, בעצם, אמורה לשמור על רעננות הגוף והעיניים ועל גמישותם. כמו כן, סוג וגודל אותיות מגוון ושונה בעמוד אחד, טובים לעיניים ולנפש.
קריאה בשכיבה נחשבת כדרך ארעית ואינה בריאה לגוף. היציבה נפגעת, וכן העיניים וחוש הראייה. קריאה לכשעצמה בתנאים נכונים ובאיכות ראויה לשמה הרי היא טובה לעיניים. חשוב מאוד לזכור ולהפנים את המודעות לנשימה איטית, רגועה, ארוכה ומתמשכת בתשומת לב. העפעוף מתקיים ברכות ובהרף עין.
אנשים שמרכיבים משקפיים באופן רצוף ברוב שעות היממה ובמשך שנים רבות מצמצמים את שדה ראייתם בתחום מסגרת המשקפיים ועוד פחות מכך. העפעוף על פי רוב כמעט ואיננו מתקיים. עזרים מלאכותיים מחלישים את העיניים ומנוונים את כושר הראייה. אם כי, יש שעוזרים באופן זמני. עפעוף יתר אינו רצוי ואף הוא ביטוי למתח נפשי, זמני או קבוע, מופיע בדרך כלל, עם נשימה מהירה וחטופה.
חלק גדול מליקויי הראייה ומחלות העיניים אינם מקומיים, ומקורם במקור אחר בגוף האדם, מכף רגל ועד קודקוד. מניעת ליקויים ומחלות רצויה ביותר. על כן, יש לעורר את המודעות לחוקי הטבע ובאופן שימושם בחיי היום יום. והנה, הסתבר, שאימון העיניים לפעול נכון, גם לאחר שלקו או חלו, יכול לשפר את מצבן,
את בריאותן ואת חדות ראייתן. הקפדה על שימוש בעיניים, תוך כדי הרפיה, ולא במאמץ יתר, עפעוף ותנועה מתמדת תביא מזור, מרפא ושיפור.
כפי שבני האדם שונים ומגוונים, כן גם נמצא את התרגילים והרעיונות לשיפור ולתיקון. אין סוף לאמצעים וניתן לרצוי להתאימם לכל אדם. הרעיון החשוב הוא ללמוד כיצד ליישם עקרונות אלו עם העיסוקים השונים של כל אחד מאתנו ועם תחביבנו. גיל האדם אינו משנה כשמדובר בהטבה ובשיפור. כל אדם בכל גיל זכאי להרגיש ולפקד טוב יותר. התרגילים אינם מטרה בפני עצמה. הם, אך ורק, אמצעי עבורנו להשגת המטרה של ראייה משופרת ועיניים בריאות. על כן, כדאי שנתרגל ונתאמן תקופה מסוימת, שאמנם שונה היא מאדם לאדם, ולאחר מכן, תחזורנה העיניים לתפקד כמקודם מאליהן באיכות תקינה.
המים טובים לעיניים. שטיפת עיניים לעיתים תכופות במים רגילים מרעננת ומרגיעה ביותר. יש לשמור על עיניים עצומות בעת השטיפה. במיוחד, בעונת הקיץ החמה, שטיפה חיצונית זו נפלאה ומשיבת נפש והרי, אמרנו, שהעיניים הן ראי הגוף והנפש… ‘‘ומתוק האור וטוב לעיניים לראות את השמש’‘ קהלת י’‘א 7.
אך יש להיזהר ולהקפיד שלא לפקוח את העיניים מול השמש. השמש, מקור האור הטבעי, נפלאה לאיבר האור – העין. אולם, כמו מקורות טבע אחרים, גם השמש עלולה להזיק עד כדי עיוורון. זהירות יתרה חיונית כאן.
יש ללמוד כיצד להפיק תועלת מהשמש, ככתוב: ‘‘שמש צדקה ומרפא בכנפיה’‘ מלאכי ג' 20. ואכן, יכולה השמש להיות יעילה ביותר בעזרתה להבראת העיניים ולחיזוק כושר הראייה ושיפורו. ולסיום, נסיוני מזה שנים רבות עם אנשים בגילאים שונים מעודד אותי להמשיך ולהפיץ רעיונות אלה, לאור התוצאות הטובות בה והמבורכות. שיפור הראייה, כאומנות, הינו זכות נפלאה.
אמנות הראייה הטבעית – סיכום
כפי שתנועת הידיים חשובה לתנועת הגוף, שווי משקל וחופש התנועה – כך, העפעוף לעיניים. עיניים תקינות, נורמליות ובריאות פועלות בהרפיה ותוך עפעוף, בערך אחת לעשר שניות, והיסט תמידי. עיניים לקויות או חולות פועלות במאמץ יתר תמידי, העפעוף וההיסט חסרים או שנעשים יתר על המידה וכבר נאמר: ‘‘אבריו של אדם מעידין בו’‘, תענית יא, ‘‘הכל מהאיברים שמשתמשים בהם תמיד על דרך הטבע מוסיף תקונם ומתחזקים מעשיהם, וכאשר ימעט שמושם, יפסידו ויחלשו מעשיהם’‘ רבנו בחיי, חובות הלבבות, שער עבודת האלוהים.
ואכן, אימון העיניים, גם לאחר שלקו או חלו – לפעול בצורה נכונה, משפר את מצבן ובריאותן ואת חדות הראייה. עזרים מלאכותיים מחלישים את העיניים ומנוונים את הראייה. אם כי, יש שעוזרים באופן זמני. נעיצת מבט ופקיחת עיניים קבועה מזיקה לעיניים. הסבת תשומת הלב מנקודה קטנה ככול היותר לזולתה – תואמת את מבנה העין ודרך פעולת הראייה.
בעת קריאה טוב להסיט את המבט מדי פעם לזוויות ולטווחים שונים. תנועת הגוף, כהרגלם של בחורי ישיבה ומתפללים, אמורה לשמור על רעננות הגוף והעיניים. כמו כן, סוג וגודל אותיות מגוון ושונה בעמוד אחד, טובים לעיניים. קריאה בשכיבה נחשבת כדרך ארעי ואינה בריאה לגוף, לעיניים ולראייה.
חשוב לזכור לנשום באיטיות ובתשומת לב ולעפעף ברכות, בעדינות וכהרף עין.
‘‘ומתוק האור וטוב לעיניים לראות את השמש’‘ קהלת י’‘א 7. השמש, מקור האור הטבעי, נפלאה לאיבר האור – העין. ככתוב: ‘‘שמש צדקה ומרפא בכנפיה’‘ מלאכי ג' 20. אך יש להיזהר ולבצע את התרגילים בעיניים עצומות, ובימות הקיץ – רק בבוקר או אחרי הצהרים.
המים טובים לעיניים. שטיפת עיניים לעיתים תכופות במים רגילים מרעננת ומרגיעה ביותר. את התרגילים שיהיו מעניינים ונעימים יש להפנים ולהפוך להרגלים נכונים. כל גיל יפה לתרגול.
‘‘נחלי עמוד’‘
מופיע באנציקלופדיה לנושאים אקטואליים ביהדות.