אצל תינוקות וילדים, לא תמיד ברור מהם הסימפטומים לראייה לקויה, אך עדיין ישנם סימנים שעלולים להעיד על בעיה שמצריכה בדיקת מומחה. בכל מקרה בדיקת ראייה שגרתית מומלצת כבר בגיל שנה ולאחר מכן מדי שנה. בשנת החיים הראשונה עיני התינוק צריכות להגיע לחדות הראיה המקסימאלית (6/6), לראיית צבעים ולראיית עומק. על מנת שתתפתח ראייה תקינה, הקשר בין העין למוח צריך להיות תקין וכל הפרעה בראייה יכולה לשבש את האותות הנשלחים למוח וכתוצאה מכך עלולה להתפתח בעיה בראיה כגון פזילה ועין עצלה, שאם לא תאובחן ותטופל בזמן, תהפוך לבעיה קבועה. בנוסף, בבדיקה מוקדמת ניתן לגלות מחלות עיניים מולדות כגון קטרקט, גלאוקומה, תסמונות אחרות וגידולים.
בכתבה זו נסקור את הסימנים שיכולים להעיד על לקויות ראייה שזיהוין המוקדם וטיפול יאפשר ראייה טובה.
סימנים שעלולים להעיד על בעיית ראיה אצל פעוטות:
פזילה, מתבטאת בסטייה של עין אחת בעוד השנייה מסתכלת לכיוון/חפץ מסוים.
כאשר עין אחת מסתכלת לכיוון שונה, המוח מתעלם מהראייה של עין זו וכאשר מדובר בשלב של התפתחות הראייה אצל פעוטות, אם הבעיה לא תטופל, העין הפוזלת תתפקד כ’‘עין עצלה’‘ ולתינוק לא תהיה ראייה דו-עינית. כאשר חושדים בבעיה של עין עצלה בזמן, ניתן לתקן את הליקוי באמצעות משקפיים וכיסוי העין התקינה במטרה לאמן את העין העצלה. אם הליקוי לא יטופל בזמן, המוח יתרגל לקבל תמונה חלקית ולא יבנה תמונה משתי העיניים. לכך השלכה על התפתחות הילד בתחומים נוספים: בפעולות הדורשות מוטוריקה עדינה כגון ציור ובעתיד כתיבה וכן בהערכת מרחק.
אצל פעוטות וילדים עד גיל 8, הטיפול בפזילה ועין עצלה יעשה ברב המקרים באמצעות משקפיים שבדרך כלל יוחלפו מדי מספר חודשים וכן באמצעות כיסוי העין הטובה. לאחרונה גם לאחר גיל 8 ועד גילאים מבוגרים, ניתן לטפל בעין עצלה, ברמות מסוימות, באמצעות אימון המוח ע’‘י תרגול המפצה על לקות הראייה, זאת בטכנולוגיית נוירוויז'ן, הכוללת תרגול באמצעות תוכנת מחשב מיוחדת אשר ‘‘יוצרת’‘ תהליך למידה נוירולוגי, המאפשר למוח לעבד תמונות שאינן חדות המועברות אליו מהעין העצלה, לכדי תמונות חדות.
כאשר הפזילה קשה, מבצעים ניתוח במטרה לשנות את המיקום של שרירי גלגל העין הפגועה כדי לגרום ליישורו.
הניתוח אינו מטפל בעין העצלה.
גם רוחק ראייה לא מאובחן יכול לגרום לפזילה או עין עצלה לכן נדרשת בדיקת תשבורת הראייה (להתאמת משקפיים) הכוללת הרחבת אישונים. נטייה לעצימת עין אחת נגרמת בשל ליקוי בסנכרון בראייה של 2 העיניים בו זמנית, הגורמת לכפילות בראייה.
התקרבות לחפצים- אם הילד נוטה להתקרב לחפצים ואינו מסוגל לבצע פעילויות המצריכות קואורדינציה פשוטה, יתכן כי ראייתו לקויה בשל בעיית תשבורת (זקוק למשקפיים), אך יש להדגיש כי כאשר פעוטות מתקרבים אל מסך הטלוויזיה, בדרך כלל אין הדבר מעיד על בעיית ראיה. ההסבר לכך הוא שעדשת העין אצלם היא בעלת יכולת מיקוד גבוהה ולכן הם מסוגלים לראות דברים שאדם מבוגר אינו יכולת לראות ממרחק קרוב מדי. הקרבה למסך נותנת להם את התחושה שהם קרובים לדמויות וחלק מן ההתרחשות.
א-סימטריה בגודל האישונים- מחייבת בדיקה ע’‘י נוירולוג ו/או נוירו-אופטלמולוג במסגרתה מזליפים לעין טיפות שונות על מנת לבדוק האם שני האישונים מגיבים במידה שווה.
אם הילד סובל גם מא-סימטריה באישונים וגם מצניחת עפעף, הדבר יכול להעיד על תסמונת הורנר שהיא בעיה עצבית, ברב המקרים מולדת. לא ניתן לטפל בחוסר הסימטריה בין האישונים (ולרוב אין בכך כל צורך), אך כן ניתן לטפל בעפעף הצנוח על ידי ניתוח השריר להרמת העפעף – בעיקר אם העפעף מסתיר את ציר הראיה, על מנת לאפשר ראיה טובה ולמנוע עין עצלה.
צניחת עפעף – ברבע מהמקרים צניחת העפעף היא בשתי העיניים. כאשר העפעף מכסה את ציר הראיה עלולה להתפתח עין עצלה ולכן, במקרים אלה, נדרש ניתוח להרמת העפעף מוקדם ככל שניתן.
שפשוף או גירוד עיניים לעיתים קרובות – יכול להעיד על דלקת אלרגיה, הקרויה אביבית. באירופה היא נוטה להופיע יותר באביב שהיא עונת הפריחה, שכן אז יש חלקיקים רבים היכולים לעורר תגובה אלרגית. בארץ האביבית אינה רק מחלה של האביב. ניתן לטפל במחלה באופן מקומי באמצעות טיפות מסוגים שונים: תחליפי דמע, אנטי היסטמינים ומונעי תגובה אלרגית, ובמקרים קשים אף בסטרואידים. המחלה נוטה לחזור בהתקפים עונתיים ולהעלם בסביבות גיל ה- 20.
מצמוץ – אצל תינוקות עלול להעיד על יובש בעיניים, דלקת או אלרגיה ולעיתים על בעיה נוירולוגית.
הטיית ראש לכיוון אחד – יכולה לעיתים להעיד על בעיה באחד מששת שרירי העיניים, אז עלולה להתפתח בעיה בראייה הדו-עינית של התינוק.
רתיעה מאור חזק – היא תגובה טבעית. בילודים צעירים מאד, זו הדרך לדעת שמנגנון הראיה פועל היטב.
טעות בזיהוי צבעים – עלולה להעיד על הפרעה בראיית צבעים. על מנת לאבחן את הבעיה, נערכת בדיקה באמצעות לוחות צבעים, כאשר קיימים מספר סוגים. על פני לוחות אלה ישנו מספר או ציור על רקע שמותאם במיוחד. מטופל עם בעיה בראיית צבעים יראה תבנית שונה או לא יראה כלל את התבנית בעת הבדיקה בהשוואה לנבדק בריא. זהו חסר גנטי בסוג מסוים (או יותר) של קולטני האור ברשתית וכיום אין לרפואה מענה טיפולי.
חסר מולד של עפעף – לא התפתח באופן נורמלי בעת היווצרות העובר. יכול לעיתים לגרום להתייבשות קשה של העין ולכן מצריך ניתוח שיחזור פלסטי.
קרנית גדולה או עכורה – הקרנית היא ה’‘חלון הקדמי’‘ של העין. דרך קרנית תקינה ושקופה אנו רואים בדרך כלל את האישון והצבע (קשתית) של העין. עכירות בקרנית תגרום לה להיראות לבנה ותקשה על המתבונן לראות את האישון והקשתית בעינו של הילד. ישנן מחלות מולדות או זיהומים היכולים לגרום למצב זה. גלאוקומה מולדת יכולה לגרום הן לעכירות והן להגדלה של הקרנית.
סימנים בגיל בית הספר:
הסימנים שאמנה להלן עלולים להעיד על ראייה לקויה ולכן חשוב ביותר לאבחן את הבעיה ולטפל בהקדם, היות שראייה לקויה אם אינה מטופלת עלולה לגרום להפרעות קשב וריכוז אצל הילד:
תלונות של הילד על ראייה כפולה בשתי עיניים פתוחות – מקורה בדרך כלל בפזילה, בגלל חוסר התאום בין העיניים. הבעיה יכולה לנבוע גם מבעיות נוירולוגיות.
תלונות של הילד על ראייה כפולה בעין אחת יכולות להעיד על הפרעה אופטית ובמקרה זה יש צורך במשקפיים או בניתוח לפתרון הבעיה (קטרקט, קרנית ועוד- בהתאם למחלה).
תלונות על כאבי ראש, סחרחורות או בחילה – לרוב לא מעידות על בעיה עינית – אלא לעיתים רחוקות. עלולות לנבוע בגלל קוצר או רוחק ראיה, אך תמיד יש חשיבות לבירור על ידי הרופא המטפל בכיוונים אחרים.
נטייה לקרב את הראש ללוח או למחשב, קושי לקרוא את הכתוב על הלוח או במחברת ודילוג על מילים או שורות, כתב יד בלתי קריא שחורג מן השורות – עלולים להעיד על קושי במיקוד הראייה במעבר מראייה מרחוק לקרוב או להיפך. לדוגמא לצפות בטלוויזיה ולאחר מכן בספר או להעתיק טקסט מהלוח למחברת.
מצמוץ בתדירות גבוהה – יכול להעיד על דלקת, אלרגיה או רקע רגשי של מתח הגורם לטיקים.
לסיכום, סימנים אלה עלולים להעיד על בעיה בראייה וככל שנקדים לאבחן את הבעיה ולטפל בה, כך נוכל לאפשר לילד ראייה תקינה, אם באמצעות משקפיים וכאשר המצב מחייב, באמצעות טיפול כירורגי.