מחלות בקרנית העין והשפעתן על הראייה

מאת: ד"ר ד''ר אורי מלר, בוגר ביה’‘ס לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והתמחות ברפואת עיניים במרכז הרפואי ‘‘קפלן’‘ ברחובות, המסונף לאוניברסיטה העברית בירושלים וכיום נמנה עם צוות המנתחים הבכיר במחלקה.
136

קרנית העין היא השכבה הקדמית של העין והיא האחראית על השבירה האופטית העיקרית של קרני האור החודרות לתוך העין. הקרנית היא רקמה שקופה לחלוטין, ללא כלי דם. היא בנויה מרקמת קולגן שקופה, בעלת מבנה מעוגל וסימטרי. במידה ונפגמת שקיפות הקרנית כתוצאה מהצטלקות או מעיוות צורתה, עלולה להיפגע חדות הראייה.

 

 

קרנית בעלת מבנה מעוות- מחלת הקרטוקונוס
קרטוקונוס הוא מצב בו נחלש מבנה הקרנית  תוך הידקקות חלקה התחתון ועיוות צורתה ליצירת מבנה של חרוט (קונוס). למחלת הקרטוקונוס דרגות חומרה שונות – מדרגה קלה ולא מורגשת קלינית ועד לעיוות קשה ביותר של הקרנית ולפגיעה חמורה בחדות הראייה ובאיכות החיים. קרטוקונוס היא מחלה מולטיפקטוריאלית ללא הסבר פתופיזיולוגי ראשוני ברור, אלא מחלה התלויה בגורמים סביבתיים, ביומכאניים וגנטיים.
בדר"כ המחלה מופיעה בגיל ההתבגרות המאוחר. הופעת צילינדרים בינוניים או גבוהים עלולה להחשיד בקיום המחלה. אבחנה ברורה של המחלה מתבצעת בבדיקת עיניים מקיפה, כולל מיפויי קרנית המבוצעים במיכשור אופטי מתקדם המאפשר מיפוי טופוגרפי וטומוגרפי של הקרנית, ומדידת עובי הקרנית במיקומים שונים בה.
קרטוקונוס היא מחלה דו-צידית אך תיתכן דרגת חומרה שונה בין העיניים.
הטיפול בקרטוקונס תלוי בדרגת החומרה ומשתנה בין מטופל למטופל.
הטיפול נחלק לטיפול לא-ניתוחי ולטיפול ניתוחי.

 

 

הטיפול הלא-ניתוחי מצריך הערכה של אופטומטריסט המיומן בהתאמה אופטית למקרי קרטוקונוס וכולל התאמת משקפיים או עדשות מגע מסוגים שונים.
כשקיים חוסר שביעות רצון מחדות הראייה המושגת או שמדובר בקרטוקונוס בדרגת חומרה קשה יותר, הטיפול בעדשות אינו מספיק ונדרש טיפול ניתוחי.
אם נוצרת התקדמות בקרטוקונוס, הטיפול המקובל בשנים האחרונות נקרא קרוס לינקינג (CXL). מטרת הטיפול היא לעצור את התקדמות המחלה, לייצב את הקרנית ולאפשר בהמשך התאמת משקפיים או עדשות מגע. הטיפול נמשך כ- 40 דקות בהן מוזלף לעין ויטמין הקרוי ריבופלבין ולאחר מכן מבוצעת הקרנת הקרנית באור אולטרא-סגול למשך מספר דקות. הטיפול מחזק את מבנה הקרנית ומונע את המשך עיוותה.
אופציה טיפולית נוספת, היא השתלת טבעות לקרנית במטרה למתוח את הקרנית ולייצב אותה. לאחר הניתוח ניתן להתאים משקפי ראייה או עדשות מגע רגילות.
במידה וחל עיוות משמעותי או הצטלקות חמורה בקרנית, ניתן להחליף את הקרנית הפגועה בקרנית מתורם שנפטר. ישנן שיטות ניתוחיות שונות כשהשיטה היעילה ביותר כוללת החלפת החלק הקדמי של הקרנית (DALK). ניתוח זה יכול להתבצע תוך חיתוך ידני-ממוכן או באמצעות מיכשור לייזר מסוג פמטוסקונד לייזר, המאפשר חיתוך מדוייק וממוחשב של הקרנית המושתלת.
צלקת בקרנית
צלקת בקרנית עלולה להיגרם מחבלה, מכה או מזיהום בקרנית. במקרה של חבלה בעין ישנה חשיבות להגיע במהירות האפשרית לבדיקת רופא עיניים או לחדר מיון בבי"ח על מנת לאבחן את גודל הפגיעה בקרנית ולהעניק טיפול מהיר. החשיבות בזיהוי פציעה חודרת לקרנית חשוב ביותר היות שפציעה מסוג זה מאיימת על העין כולה ועלולה להוביל לפגיעה אנושה בעין ואף לעיוורון.
במקרים של צלקת שטחית, ניתן לשקול להסירה באמצעות ליטוש הקרנית בלייזר. במקרה בו נגרמה צלקת משמעותית בקרנית אך ישנו פוטנציאל לחדות ראייה טובה, ניתן לשקול ניתוח השתלת קרנית והחלפת הקרנית המצולקת בקרנית תקינה מתורם שנפטר.

 

 

כיב קרנית
כיב קרנית עלול להיגרם כתוצאה מתהליך דלקתי או זיהומי בקרנית. תהליך דלקתי עלול להיגרם כתוצאה ממחלות אימוניות שונות ותהליך זיהומי עלול להיגרם כתוצאה מחדירת חיידקים, וירוסים או פטרייה לקרנית. הסיבות לזיהום בקרנית כוללות שימוש בעדשות מגע, פציעת הקרנית מגוף זר או חשיפת יתר של הקרנית – למשל בעת פגיעה בעפעפיים.
כיב בקרנית מלווה לרוב באודם, הפרשה מוגלתית וכאבים עזים בעין. במקרה כזה יש להיבדק מיידית ע"י רופא עיניים. הטיפול הראשוני כולל ביצוע תרבית, על מנת לזהות את סוג המזהמים שחוללו את התהליך הזיהומי ומתן טיפול אנטיביוטי אינטנסיבי הכולל לעיתים אשפוז בבי"ח. כיב קרנית עלול ליצור עכירות רצינית ופגיעה בחדות הראייה בעין שנפגעה.

 

בצקת של הקרנית
הקרנית בנויה משכבות שאחת מהן היא שכבה של תאי האנדותל, אשר אחראים להוצאה מתמדת של נוזלים מהקרנית ובכך מונעים היווצרות בצקת בקרנית.
ירידה בצפיפות תאי האנדותל עלולה להיגרם כתוצאה ממחלה ברקמת האנדותל, מפציעה בקרנית, ניתוח תוך-עיני או כחלק מתהליכי הזקנה.
באופן טבעי, כחלק מתהליך ההזדקנות, ירידה בספירת תאי האנדותל מתחת לגבול מסוים, עלולה לגרום לאי ספיקה של הקרנית שביטוייה העיקרים הם אגירת נוזלים בקרנית שגורמת לבצקת הקרנית ולהפיכתה לעבה ולעכורה. עכירות בקרנית עלולה לפגוע בחדות הראייה ובאיכותה.
הטיפול בבצקת בקרנית תלוי בגורם לבצקת. אם מדובר בבצקת קלה וזמנית ניתן לטפל באמצעות טיפות המסייעות לספיגת הנוזלים בקרנית אך אם מדובר במצב קשה או כרוני, נדרשת השתלת קרנית. ישנן מספר שיטות להשתלת קרנית כשאחת השיטות המקובלות כוללת השתלה של השכבה הפנימית של הקרנית בניתוח שנקרא DSAEK. בשיטה זו מתבצע פיצול של קרנית התורם לשתי שכבות ומושתלת רק השכבה הפנימית, המכילה שכבת תאי אנדותל בריאים ותקניים המתפקדים במקום שכבת האנדותל החולה.

 

 

הרפס של הקרנית
נגיף ההרפס נמצא בגוף במצב רדום ולעיתים, בדרך כלל כתוצאה ממצב מתח או מחלה, כאשר הוירוס מתעורר מתרדמתו, הוא עלול לתקוף את קרנית העין וליצור כיב קרנית ובהמשך הצטלקות. הופעת כיב על רקע הרפטי מלווה לרוב בכאבים עזים, אודם מקומי, דמעת ורגישות לאור.נגיף ההרפס עלול להופיע בעיניים בהתקפים חוזרים ונשנים ובכל פעם להותיר נזק מצטבר לקרנית וכתוצאה מכך לראייה. הטיפול בזיהום ההרפטי כולל תכשירים אנטי-ויראליים במשחה או בכדורים בהתאם למצב.לטיפול זה עשוי להתווסף טיפול בסטרואידים במטרה למנוע את הצטלקות הקרנית.