חוטים, זבובים והבזקים בעין
(היפרדות הזגוגית האחורית, PVD – Posterior Vitreous Detachment)
אחת התופעות השכיחות שבעקבותיה נגרמת הפרעה חולפת בראייה היא היפרדות זגוגית העין. הסובלים מהתופעה מתלוננים על עכירויות הצפות בשדה הראיה ("נקודה", "זבוב" "יתוש בעין", "חוטים") ולעיתים גם מופיעים הבזקים בעין. בדרך כלל התופעה אינה משפיעה על העין, או על הראיה לטווח הרחוק והתלונות חולפות לאחר מספר שבועות או חודשים. אולם, לעיתים נדירות התופעה עלולה לגרום לסיבוכים, ועל כן יש להכירה, ולהקפיד להיבדק על ידי רופא עיניים כאשר היא מתרחשת.
מבנה העין
העין היא איבר מופלא האחראי על חוש הראיה. לעין תכונות של גוף אופטי אשר ניתן לדמותו למצלמה מתוחכמת. החלק הקדמי (קרנית, אישון, עדשה) אחראי על ריכוז קרני האור המגיעות מהסביבה ומיקודן על פני החלק הפנימי של העין, שהוא הרשתית. הרשתית קולטת ומתרגמת את קרני האור לאותות חשמליים המועברים למוח דרך עצב הראיה, כאשר בסופו של התהליך, אותות אלו מעובדים במח לתמונת העצם בו אנו מתבוננים. החלק האחורי של חלל העין, מלא בחומר ג'לי שקוף הקרוי "גוף הזגוגית" או "נוזל הזגוגית". הזגוגית קשורה אל הרשתית במיליוני סיבים מיקרוסקופיים עדינים, ועיקר תפקידה הוא בשלב התפתחות העין בחיים העובריים. לאחר הלידה אין לזגוגית תפקיד משמעותי בתהליך הראיה.
היפרדות זגוגית העין
ניתן לראות את תהליך היפרדות הזגוגית כתהליך טבעי כחלק ממכלול השינויים שהגוף והעין עוברים במהלך השנים. בשלב מסוים בחיים, אצל רוב בני האדם, גוף הזגוגית עובר שינויים ביוכימיים ההופכים אותו מג'לי לנוזל ותוך כדי כך הוא מתכווץ. בעקבות ההתכווצות, חלה התנתקות בין הזגוגית לבין הרשתית. תהליך זה נקרא היפרדות הזגוגית האחורית (באנגלית Posterior Vitreous Detachment – PVD ) (תמונה 2). התהליך מתרחש פעמים רבות בסביבות העשור השישי לחיים, אך יכול להתרחש גם בגילים צעירים, או מבוגרים יותר.
התלונות עליהן מדווחים בתהליך היפרדות זגוגית העין
רוב בני האדם עוברים תהליך של היפרדות זגוגית העין ללא ידיעתם וללא הפרעה כל שהיא (כלומר בצורה סמויה, חסרת מודעות)
עכירויות:
חלק מהאנשים מדווחים על עכירויות שונות הצפות בשדה הראיה: ראיית חוטים שחורים בעיניים, יתוש בעין , עכביש בעין, נקודות שחורות בראיה, כתמים שחורים או טבעת. בדרך כלל התלונות בולטות יותר כאשר מסתכלים על רקע לבן או בהיר כמו למשל על קיר. מידת ההפרעה משתנה, ונעה בין ראיית עכירות קלה שבקושי מבחינים בה, ועד (באופן נדיר) להפרעה קשה שמטרידה כל העת. ההפרעה נובעת מראיית הסיבים הקושרים את זגוגית העין לעצב הראיה. לאחר ההינתקות סיבים אלו צפים בצורה חופשית בחלל העין .
נקודות רבות, מסך, ענן:
לעיתים, במהלך ההתנתקות מהרשתית מתרחש דימום כתוצאה ממשיכה של כלי דם ברשתית. מקור הדימום הוא באזור חיבור זגוגית העין לעצב הראיה, או ברשתית ההיקפית. הסובלים מהתופעה מתלוננים על ראיית נקודות שחורות רבות בשדה הראיה, ולעיתים על ראיית ענן, או מסך בעין בדימום נרחב יותר. באופן נדיר כאשר הדימום מתפשט בכל חלל הזגוגית, מתרחש אובדן מלא של הראיה בעין שבה מתרחשת התופעה.
הבזקים, ברקים:
לעיתים, הסובלים מהיפרדות זגוגית מדווחים על ראיית הבזקים בעין. ההבזקים נובעים ממשיכה של פני הרשתית על ידי גוף הזגוגית המתנתק. הסובלים מהבזקים מתארים מספר תופעות החל מהופעת אורות מרצדים להרף עין בזווית העין ועד להבזק חזק דמוי ברק בעין שבה מתרחשת התופעה . בדרך כלל ההבזקים נוצרים בזמן הנעת הראש מצד לצד, במהלך תנועה או במאמץ יתר, והם נראים בשעות החשיכה, ולעתים במעבר מאזור מואר לחשוך.
המהלך הטבעי של תהליך היפרדות זגוגית העין
תהליך ההתנתקות מתרחש במשך מספר ימים עד שבועות. התלונות בהתאם פוחתות בהדרגה ובדרך כלל נעלמות כליל בתוך כ 6 חודשים, ללא כל השפעה על הראיה, או על העין. לעיתים נדירות נותרת עכירות בשדה הראיה זמן ממושך יותר, ואף למשך שנים רבות. גם במיקרים אלו, קיים תהליך הסתגלות של מערכת הראיה. המוח מתרגל לעכירות, לומד להתעלם ממנה, ועל ידי כך פוחתת מידת ההפרעה.
הסיבוכים האפשריים כתוצאה מהיפרדות זגוגית אחורית
קרע ברשתית
כאמור, ברוב רובם של המקרים, עוברת היפרדות הזגוגית בשלום, וללא כל השפעה שלילית על העין. החשש העיקרי במהלך היפרדות זגוגית הוא מיצירה של קרע ברשתית. לעיתים לא שכיחות, בעיניים מסוימות, מסיבה שאינה ידועה, ההיפרדות גורמת למשיכה בחלק ההיקפי של הרשתית, ובעקבותיה נגרם קרע. במקרה כזה, נוזל הזגוגית עלול לחדור מבעד לקרע, ולגרום להיפרדות הרשתית מדופן חלל העין – מצב שבמידה שאינו מטופל, עלול להוביל לאובדן ראיה
בדרך כלל יצירת הקרע מלווה בהבזקים הנובעים ממשיכת הרשתית על ידי הזגוגית הנפרדת, ולכן, כאשר מתגלה קרע ברשתית, מתבצע טיפול לייזר סביב הקרע , הגורם לקיבוע של הרשתית לדופן גלגל העין ומונע את תהליך היפרדות הרשתית
סיבוכים נדירים ומאוחרים: משיכת זגוגית – מרכז הראיה, ממברנה אפירטינלית, חור מקולרי
לעתים נדירות, תהליך בלתי תקין של היפרדות זגוגית עלול להשפיע על הרשתית ולגרום להפרעות שונות. תופעה אחת היא משיכת הזגוגית – מרכז הראיה ( באנגלית VMT-vitreo macular traction syndrome ) הוא מצב נדיר בו זגוגית העין לא ניתקת לחלוטין מהרשתית באיזור מרכז הראיה. כתוצאה מהמשיכה הממושכת, חל עיוות של מרכז הראיה וירידה בראיה. תופעה שנייה היא ממברנה אפירטינלית ( באנגלית ERM-epiretinal membrane ) . הממברנה היא למעשה תגובה של העין לטראומה שלעיתים נגרמת לרשתית עקב היפרדות הזגוגית. כתוצאה מכך צומחים סיבים עדינים על פני מרכז הראיה, ונוצר קרום עדין ( ממברנה ) אשר עלול לגרום עיוות והפרעה בראיה. תופעה שלישית היא יצירת חור מקולרי. המשיכה הבלתי תקינה של הזגוגית, פוערת פתח קטן (חור) במרכז הראיה. כאשר החור נוצר, נפגעת בדרך כלל הראיה. שלושת מצבים אלו הם כאמור סיבוכים נדירים ומאוחרים של היפרדות זגוגית בלתי תקינה. מצבים אלו דורשים לעיתים טיפול באמצעות ניתוח רשתית.
מה צריך לעשות כאשר מתרחשת היפרדות זגוגית אחורית?
בכל מקרה של היפרדות זגוגית , מומלץ להיבדק על ידי רופא עיניים. על הבדיקה להיערך בסמיכות להופעת התלונות. כאשר מופיעים סימנים מחשידים כגון נקודות רבות / ענן / מסך בשדה הראיה, או הבזקים, יש להיבדק בהקדם האפשרי. במקרים אלו, במידה ולא ניתן להשיג תור דחוף לבדיקת רופא עיניים, יש לבקש מהרופא המטפל הפניה לבדיקה בחדר מיון. הבדיקה נעשית בעזרת הרחבת אישונים, ומטרתה היא להעריך את היקף הרשתית על מנת לשלול קרע. למרות שאין הוכחה ליעילות הגישה, ישנם רופאים הממליצים להימנע ממאמץ גופני בתקופה הראשונה של היפרדות זגוגית על מנת למנוע משיכת יתר של הזגוגית על הרשתית. אין כל מניעה לבצע פעולות יומיומיות, כמו כן אין מניעה לטוס לאחר היפרדות זגוגית. במידה שישנה החמרה של התלונות כגון הופעה של הבזקים חדשים, נקודות חדשות, או צל בשדה הראיה, יש לחזור בהקדם האפשרי על בדיקת רופא העיניים.
הטיפול בהיפרדות זגוגית העין
מכיוון שהיפרדות זגוגית העין אינה משאירה כל נזק בעין, בדרך כלל לא נהוג לטפל בתופעה. לעיתים נדירות ביותר, נותרות בשדה הראיה עכירויות רבות במשך זמן ממושך הגורמות הפרעה משמעותית. במצבים אלו ניתן לשקול טיפול בעזרת ניתוח להסרת גוף הזגוגית מהעין (ויטרקטומיה). במידה שמתגלה חור ברשתית נעשה טיפול בצריבות לייזר סביב החור (תמונה 4 ). במידה שמתפתחים סיבוכים נדירים כמו משיכת זגוגית – מרכז הראיה, ממברנה אפירטינלית, או חור מקולרי, יש לעיתים צורך בהתערבות באמצעות ניתוח רשתית (ויטרקטומיה).