הזרקות תוך עיניות - אווסטין, לוסנטיס או אייליה1805

מאת: ד"ר ריטה ארליך, רופאת עיניים ומנתחת בכירה, מרכז רפואי רבין
1805

מהי הזרקה תוך עינית?

הזרקות תוך עיניות ניתנות לטיפול במחלות רשתית הגורמות לירידה בראיה ולבצקת במרכז הראיה כגון: ניוון מרכז הראיה של הגיל המבוגר, סוכרת, חסימות ורידיות ועוד. ההזרקות ניתנות גם במקרים של דימום בזגוגית בחלל העין, על רקע של סוכרת או סיבות אחרות.
בהזרקה תוך עינית מחדירים תרופה, באמצעות מזרק, לחלל העין (הזגוגית) במטרה להחדיר ריכוז גבוה של התרופה לאזור הרשתית.
מטרת הטיפול בתרופה: לשמר ולנסות לשפר את חדות הראיה בעין. הטיפול עוצר את הידרדרות חדות הראיה בכ-90% מהמטופלים, ומשפר את הראיה בכ – 30% עד 60% מהמטופלים, בהתאם למחלת הבסיס.
פעולה זו הינה כמעט ללא תופעות לוואי גופניות.
סוגי תרופות הניתנות בהזרקה תוך עינית:
סוגי החומרים המוזרקים מחולקים לשתי קבוצות עיקריות:
– חומרים המעכבים התפתחות כלי דם שאינם תקינים
((Anti Vascular Endothelial Growth Factor
– סטרואידים
Anti-Vascular Endothelial Growth Factor (antiVEGF)
נוגדי VEGF פועלים כנגד חלבון הנקרא VEGF. חלבון זה אחראי ליציאה של נוזלים מכלי הדם ולצמיחת כלי דם חדשים.
תופעות הלוואי מחומר זה הינן נדירות מאוד. החשובות בהן: אירועים וסקולריים מוחיים ולבביים. אך חשוב לציין, שהקשר הישיר בין התופעות הללו, לבין השימוש בתרופה אינו חד משמעי.
• מטופלים שעברו לאחרונה אירוע מוחי נדרשים לעדכן את הרופא המטפל ולהשמע להנחיותיו.
• חשוב לדעת – חומרים אלה אסורים לשימוש בקרב נשים בהריון או טרם כניסה להריון, ולכן יש להיוועץ עם הרופא המטפל בנוגע לחלופות, במידת הצורך.

תרופות השייכות לקבוצה זו:
אבסטין (Bevacizumab) – ניתנת כקו ראשון בטיפול במצבים רבים של מחלות רשתית וניתנת במסגרת סל התרופות.
לוסנטיס (Ranibizumab) – מהווה קו שני לטיפול במצבים רבים של מחלות רשתית. התרופה ניתנת באישור הביטוחים המשלימים ובהשתתפות עצמית של המטופל.
אייליה (Aflibracept) – מהווה גם היא קו שני לטיפול, באישור הביטוחים המשלימים ובהשתתפות עצמית של המטופל.
הזריקות ניתנות במרבית המקרים בתדירות משתנה, בהתאם לשלב בו נמצאת מחלת המטופל. בדרך כלל ניתנת תחילה סדרה של 3 זריקות, במרווח של כחודש ביניהן. לאחר מכן, עשויה התדירות להשתנות, בהתאם לתגובה לטיפול. הטיפול יכול להמשך תקופה ארוכה, חודשים עד שנים, בכדי לשמר את הראיה.
סטרואידים
חומרים המעכבים התפתחות דלקת. הם מסייעים לטיפול בדלקות תוך עיניות (אובאיטיס), בצקת במרכז הראיה, שמקורה בסוכרת או בחסימת כלי דם וכן בבצקת במרכז הראיה לאחר ניתוח. ישנם סטרואידים קצרי טווח ושתלים ארוכי טווח.
תופעות הלוואי הייחודיות בשימוש בסטרואידים הינן: עליה בשכיחות זיהומים תוך עיניים וכן עליה בלחץ התוך עיני. בנוסף, הם מעלים את הסיכון להתפתחות מהירה יותר של קטרקט.
תרופות השייכות לקבוצה זו:
טריאסנס (Triamcinolone) – הטיפול בתרופה זו עשוי להחזיק 3 חודשים. התרופה ניתנת במסגרת סל התרופות, עבור מצבים דלקתיים ובצקת במרכז הראיה מסיבות שונות.
אוזורדקס (Dexamethasone) – שתל סטרואידלי המאפשר טיפול לאורך זמן של 6-4 חודשים לאחר הזרקתו. תרופה זו מסייעת במצבים דלקתיים ובבצקת במרכז הראיה מסיבות שונות. התרופה ניתנת כקו שני לטיפול במסגרת הביטוחים המשלימים ובהשתתפות עצמית של המטופל.

כיצד מתבצעת ההזרקה

זוהי פעולה שכיחה שמבוצעת במסגרת מרפאה.
התהליך מבוצע בהרדמה מקומית של אזור ההזרקה באמצעות טיפות אלחוש.
טרם ההזרקה מנקים את אזור ההזרקה באמצעות חומר חיטוי מבוסס יוד.
בדרך כלל הזריקה מלווה באי נוחות קלה ועוברת ללא קושי.
תופעות לוואי אפשריות לאחר הזרקה תוך עינית
למרות שהחומרים המוזרקים לעין נחשבים לבטוחים, חשוב לדעת שישנם גם סיכונים בהזרקה תוך עינית.
תופעות לוואי משמעותיות מופיעות אחת לכ-2000 זריקות. הסכנה המשמעותית אך גם הנדירה ביותר היא: זיהום תוך עיני. הזיהום עלול להוביל לפגיעה קשה בראיה ודורש טיפול אינטנסיבי. בנוסף, יתכנו תגובה דלקתית שאינה זיהומית, דימום לחלל הזגוגית ופגיעה במבני העין (בעיקר בעדשה). יש לזכור שהתופעות הן נדירות ביותר ומופיעות במקרים בודדים בלבד כל שנה.
תופעות לוואי נוספות כוללות: דימום קל בלחמית, פגיעה בקרנית הגורמת לכאב ואי נוחות, אי נוחות באזור ההזרקה והופעת " נקודה שחורה" בשדה הראיה. התופעות חולפות בדרך כלל מעצמן, לאחר מספר ימים ולעיתים נדרש טיפול קל במשחה או בטיפות.
ירידה בראיה וכאבים חזקים דורשים פניה לרופא המטפל בהקדם.