ממברנה אפירטינלית, קרום על פני רשתית העין – ERM

מאת: ד"ר דויד האוזר, מנהל יחידת הרשתית בבי"ח ברזילי
193

מה היא ממברנה אפירטינאלית (ERM)?
ממברנה אפירטינלית היא קרום המתפתח וצומח על פני הרשתית באזור מרכז הראיה (מקולה) ועלול לגרום להפרעת ראיה.
מדוע מתפתחת הממברנה האפירטינלית ?
ממברנה אפירטינלית (ERM ) מתפתחת בדרך כלל לאחר תהליך של היפרדות הזגוגית מהרשתית, או באנגלית PVD.
חלל העין שלנו מלא בחומר ג'לי הקרוי גוף הזגוגית (vitreous) . הזגוגית קשורה לפני הרשתית במיליוני סיבים מיקרוסקופיים עדינים. בשלב מסוים בחיי האדם, (בדרך כלל סביב גיל 50), גוף הזגוגית עובר שינויים ביוכימיים הגורמים לו להתכווץ ובעקבות כך, חלה התנתקות בינו לבין הרשתית. תהליך זה כאמור, נקרא היפרדות הזגוגית או באנגלית PVD.

 

תמונה ימנית – ממברנה אפירטינלית (ERM)
תמונה שמאלית – רשתית תקינה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בדרך כלל עוברת הפרדות הזגוגית בשלום, וללא כל השפעה שלילית על העין. בעיניים מסוימות, מסיבה שאינה ידועה, ההפרדות גורמת לטראומה מקומית שמובילה לתגובה דלקתית דומה לצלקת שנוצרת בגלל פציעה. בעקבות הטראומה חלה גדילה של קרום דמוי צלקת על פני הרשתית (הממברנה האפירטינלית – ERM ).
לממברנה נטייה להתכווץ בשלב מסוים, וכאשר היא צומחת במרכז הרשתית, היא עלולה להפריע למעבר קרני האור לרשתית וכן לממשוך ולעוות את פני הרשתית וכלי הדם וכך לגרום לירידה ולעיוות הראיה.
על מה מתלוננים החולים הסובלים מממברנה אפירטינלית (ERM)? 
ממברנה אפירטינלית יכולה לגרום לירידה בחדות הראיה ולעיוות הראיה. בדרך כלל הירידה בראיה אינה קשה מאוד, ובמקרים רבים עיוות הראיה מציק יותר. במקרים אלו מתלוננים החולים שהדמויות אותן הם רואים מעוותות, והקווים של החפצים גליים ועקומים.

 

.

תמונה ימנית - צילום OCT של רשתית תקינה, שמאל צילום OCT של רשתית עם ממברנה אפירטינלית 
תמונה ימנית – צילום OCT של רשתית תקינה, שמאל צילום OCT של רשתית עם ממברנה אפירטינלית

 

 

 

 

 

 

כיצד מאבחנים את הממברנה האפירטינלית ? 
אבחון המחלה נעשה בבדיקה על ידי רופא עיניים, לאחר הרחבת האישונים. כאשר ישנן תלונות על רקע ממברנה אפירטינלית מומלץ להיבדק על ידי רופא עיניים מומחה למחלות וניתוחי רשתית. בדיקת העזר העיקרית העוזרת לנו להעריך את הממברנה האפירטינלית והשפעתה על העין היא בדיקת ה OCT .
בדיקת OCT היא צילום סריקה של שכבות הרשתית השונות המאפשרת הדגמה של הממברנה האפירטינלית וגם של הבצקת שעלולה להיווצר כתוצאה ממשיכת כלי הדם על ידי הממברנה האפירטינלית.

 
כיצד מטפלים בממברנה אפירטינלית? 
במרבית המקרים אין צורך לטפל במחלה. רוב הממברנות האפירטינליות הן עדינות וכמעט שאינן גורמות להפרעה. גם במקרים בהם נגרם עיוות קל של הראיה, בדרך כלל החולים מתרגלים לכך לאחר תקופה לא ארוכה וממשיכים בפעילות מלאה ללא כל הגבלה. בדרך כלל הממברנות יציבות ולא מתקדמות. יחד עם זאת, לעתים צומחת ממברנה אפירטינלית עבה יותר (Macular Pucker) הגורמת לעיוות משמעותי ולירידה ניכרת בראיה. במקרים אלו יש לשקול טיפול באמצעות ניתוח רשתית – ויטרקטומיה.

 
מה נעשה בניתוח הרשתית (ויטרקטומיה)?
בניתוח הויטרקטומיה (ניתוח רשתית) מוציא מנתח הרשתית את הזגוגית אותו ג'לי הממלא את חלל העין, ומחליף אותה במי מלח ביולוגיים הממלאים את כל תפקידיה. לאחר הוצאת הג'לי, מנתח הרשתית מקלף את הממברנה האפירטינלית מפני הרשתית.
הניתוח נעשה בדרך כלל בהרדמה מקומית, אך לעתים ניתן לשקול הרדמה כללית. משך הניתוח עצמו כ 30-60 דקות בממוצע. עד לאחרונה בסיום הניתוח המנתח היה תופר את הפתחים הזעירים בלובן העין שדרכם נעשה הניתוח. בשנים אחרונות נעשים רוב הניתוחים מסוג זה דרך פתחים זעירים אף יותר, שאינם מצריכים אפילו תפירה.
לאחר ניתוח הרשתית, העין חבושה עד לבדיקה. לאחר הסרת התחבושת על המנותח להזליף טיפות עיניים על מנת למנוע דלקת או זיהום של פצע הניתוח. יום או יומיים לאחר הניתוח, ניתן לחזור לפעילות מלאה פרט לפעילות גופנית מאומצת. השיפור בראיה והעלמות העיוות מתרחשים בדרך כלל בתוך 3 חודשים לערך.

 
מה שיעור ההצלחה של הניתוח?
ניתוח רשתית (ויטרקטומיה) הוא ניתוח עדין והצלחתו תלויה במספר גורמים. רוב המנותחים חשים הקלה ושיפור בתפקודי הראיה עקב העלמות או הפחתה של תחושת עיוות הראיה לאחר קילוף הממברנה האפירטינלית. הניתוח בדרך כלל משפר גם את חדות הראיה. יחד עם זאת במקרים רבים חדות הראיה לא חוזרת להיות כפי שהייתה ויש מידה מסוימת של ירידה בחדות הראיה.
לפרטים נוספים על המחלה ועל הטיפול יש לפנות לרופא עיניים.