דלקת עצב הראיה12498

מאת: ד"ר שלמה דותן, נוירואופטלמולוג בכיר במחלקת העיניים במ.ר. תל-אביב איכילוב
12498

דלקת של עצב הראייה הינה הגורם השכיח ביותר לאיבוד ראייה פתאומי אצל אנשים צעירים. היא מלווה לעיתים קרובות בהרגשת אי-נוחות או כאב בתוך או סביב לעין, המתגברת בהזזת העין. עצב הראייה דומה לכבל חשמלי, אשר עשוי ממיליון או יותר חוטים או סיבי עצב. כל סיב שכזה, מעביר חלק מהמידע של הראייה שנקלט ע’‘י הרשתית, המצפה את פנים העין, אל המוח, שם המידע מתורגם לתמונה. אם חלק או כל סיבי העצב מודלקים ואינם מתפקדים כראוי, הראייה תהיה מטושטשת. אם הרבה מהסיבים מודלקים, הראייה תהיה מאד ירודה, אך אם הדלקת של העצב קלה, הראייה תהיה כמעט רגילה. אצל מרבית החולים עם דלקת של העצב, יהיה שיפור בראייה גם ללא טיפול, אם כי לא תמיד תחזור הראייה לרמתה התקינה.

 

גם היום לא ברורה הסיבה המדויקת לדלקת בעצב הראייה, אם כי אנחנו חושבים כי מחלה אוטו אימונית או זהום נגיפי קודם הינם הגורמים החשובים לדלקת. בצורה השכיחה ביותר של הדלקת, מעטפת העצב מותקפת ע’‘י המערכת החיסונית של הגוף, שרואה בה ‘‘בטעות’‘ רקמה זרה ולא רקמה תקינה של הגוף. באנשים מסוימים הדלקת יכולה להיות אחד מהסימנים הראשונים של טרשת נפוצה, שהיא מחלה של מערכת העצבים. במקרים אחרים, ובמיוחד אצל ילדים, הדלקת בעצב יכולה להתפתח לאחר מחלה נגיפית, כמו: חזרת, חצבת או שפעת. ישנם מקרים בהם קיימת מעורבות נרחבת יותר, הכוללת גם את עצב הראייה השני, המפגש בין שני העצבים ורקמות אחרות של המוח.
דלקת בעצב הראייה מתבטאת בדרך כלל בהפרעה פתאומית בראייה. מהסימנים שניתן לציין במקרה זה: טשטוש ראייה בעין אחת או בשתיהן, במיוחד לאחר פעילות גופנית או אמבטיה חמה; ראייה ‘‘חשוכה’‘, כאילו האורות כבו; הפרעת ראייה במרכז שדה הראייה או בכולו; הצבעים חסרי ברק או הינם דהויים וכאב בתוך או מאחורי העין, המתגבר בזמן הנעת גלגלי העיניים. לסימנים אלה חשיבות רבה באבחון המחלה, אם כי רופא העיניים/הנוירואופטלמולוג יבצע תמיד בדיקת עיניים/נוירואופטלמולוגית מלאה, מכיוון שסימני הדלקת בעצב יכולים לחקות מחלות אחרות אשר גורמות להפרעה בראייה.

 
בדיקת העיניים כוללת במקרים של דלקת בעצב הראייה:
בדיקת חדות הראייה, אשר במקרי הדלקת תצביע על הפרעה משתנה
בדיקת ראיית צבעים, אשר תהיה לא תקינה כבר מוקדם במחלה
בדיקת תגובת האישונים לאור, אשר תצביע על פגם יחסי בעין הפגועה
בדיקת שדות ראייה מרכזיים, אשר תהיה מופרעת לרוב בצורה מפוזרת
בדיקת פנים העין. רק בשליש מהמקרים של דלקת בעצב הראייה יוכל לראות הרופא סימנים לבצקת של ראש עצב הראייה.
במרבית המקרים (92%) של דלקת עצב הראייה, תחזור הראייה לתקינה תוך שבועות עד חודשים גם ללא טיפול. הכאב יעלם תוך מספר ימים. אולם, במקרים מסוימים למרות השיפור בראייה תשארנה הפרעות קלות בראייה או בראיית הצבעים גם לאחר ההתקף החריף. הדלקת בעצב הראייה עלולה לחזור ולפגוע באותה העין או בעין השנייה. בדיקה הדמייתית של המוח בעזרת תהודה מגנטית )MRI SCAN) חשובה כדי לקבוע את הסיכון לפתח התקפים נוספים, והאם יש צורך בטיפול תרופתי כדי להקטין את הסיכוי לחזרת הדלקת. במקרים מסוימים ניתן לבדוק חשדות לדלקת בעצב על ידי בדיקות אלקטרו פיזיולוגיות של מערכת הראייה.
מחקרים על קבוצת חולים גדולה עם דלקת של עצב הראייה הוכיחו, כי טיפול לתוך הווריד במנות גבוהות של תרופה בשם מתילפרדניזולון תביא אצל חולים אלה לשיפור בראייה מוקדם יותר, מאשר אצל חולים שלא טופלו. אולם, שתי קבוצות החולים – המטופלים ואלה שלא טופלו, הגיעו כעבור שנה לאותה הראייה. לחולים שטופלו רק על ידי טבליות של סטרואידים היו אירועים חוזרים של דלקת בעצב הראייה, ועל כן טיפול זה איננו מומלץ.
אצל חולים שבסיכון גבוה לפתח טרשת נפוצה, הטיפול במתילפרדניזולון לתוך הווריד יפחית את הסיכוי להתקפים נוספים של המחלה במהלך שלוש השנים הבאות, אם כי לא ימנע את התפתחותה. ישנן כיום תרופות אחרות ממשפחת האינטרפרון אשר יכולות להרחיק את תחילת הטרשת הנפוצה אצל החולים שבסיכון גבוה.

 
סיכום
דלקת של עצב הראייה הינה הגורם העיקרי להפרעת ראייה פתאומית בעין אחת אצל אנשים צעירים, אשר מלווה בדרך כלל בכאב מסביב לעין. הגורם לדלקת איננו ידוע עדיין, ואנחנו משערים כי מעורבים בו תהליכים אוטו אימוניים.
במרבית המקרים יחול שיפור בראייה. הטיפול בסטרואידים (מתילפרדניזולון) דרך הווריד יכול להביא לשיפור מוקדם יותר, אך איננו משנה את רמת השיפור. הדמיה עם תהודה מגנטית של המוח יכולה לתת מידע נוסף אודות מטופלים עם דלקת של עצב הראייה שבסיכון גבוה לפתח טרשת נפוצה.
על מנת להימנע מדלקת אלרגית (די קשה במציאות), יש לסגור חלונות ודלתות בימים של צפיפות אבקנים (בעונת האביב בעיקר). לאבק ולשאוב אבק לעיתים תכופות בבית. להשתדל להיות בסביבה מאווררת היטב בכל מה שנוגע לעשן, חומרים נדיפים וכימיקלים למיניהם. קומפרסים קרים יכולים להקל.