אצל תינוקות רבים מופיעה הפרשה מוגלתית ודמעת בשבועות הראשונים לאחר לידה. תופעה זו נגרמת עקב הצרות דרכי הדמעות, שהיא תופעה שכיחה ביותר אצל תינוקות. בשורות הבאות ננסה להסביר את מהות הבעיה וכן את דרכי הטיפול בה.
איך מתנקזות הדמעות באופן נורמלי מן העין?
הדמעות שנוצרות בבלוטת הדמעות הנמצאת מתחת לעפעף העליון, זורמות על גבי העין ומתנקזות לתוך נקבים זעירים הנמצאים בקצה העפעף התחתון, קרוב לאף. מן הנקבים האלה ממשיכות הדמעות להתנקז בצינורות עדינים ונשפכות לתוך שקיק קטן הנמצא קרוב לאף – שק הדמעות. משם יוצא צינור נוסף המנקז
את הדמעות אל האף.הדמעות שנוצרות בבלוטת הדמעות הנמצאת מתחת לעפעף העליון, זורמות על גבי העין ומתנקזות לתוך נקבים זעירים הנמצאים בקצה העפעף התחתון, קרוב לאף. מן הנקבים האלה ממשיכות הדמעות להתנקז בצינורות עדינים ונשפכות לתוך שקיק קטן הנמצא קרוב לאף – שק הדמעות. משם יוצא צינור נוסף המנקז את הדמעות אל האף.
מה קורה אצל התינוקות הסובלים מדמעת?
בלידה, אצל אחד מכל 15 תינוקות, ישנה הצרות או חסימה מלאה של אחד מצינורות הניקוז שתיארנו קודם. בדרך כלל הצינור החסום הינו הצינור המחבר את שק הדמעות עם האף. עקב החסימה, מתמלא שק הדמעות בנוזל שאינו יכול להתנקז. חיידקים מוצאים בנוזל הזה קרקע מזון פוריה, מתרבים, וגורמים לדלקת ולהפרשה מוגלתית.
מה הסימנים לחסימת דרכי דמעות?
אצל התינוק נראה הפרשת דמעות מוגברת, והעיניים יהיו רטובות כל הזמן. לעיתים קרובות נראה גם הפרשה מוגלתית ואף דלקת עיניים המתבטאת באודם וגירוי.
מה הטיפול בחסימת דרכי דמעות?
למרבה המזל, אצל רוב הילדים ‘‘אמא טבע’‘ אחראית לריפו אצל 90% אחוז מהילדים החסימה נפתחת מעצמה באופן טבעי במהלך הגדילה. לכן, בשלבים הראשונים, יש להתאזר בעיקר בסבלנות. יש לנקות את העפעפיים עם צמר גפן טבול במים פושרים או בעזרת מגבוני ‘‘ליד קייר’‘, ולתת טיפות עיניים אנטיביוטיות כאשר ישנה הפרשה מוגלתית קשה. ביצוע מסז' על גבי שק הדמעות בזמן ההחתלה עוזר לעיתים לפתיחת החסימה, מנקז החוצה את החיידקים, ועוזר במניעת דלקת.
אם החסימה מסרבת להשתחרר עד גיל מספר חודשים, ניתן לנסות טיפול על ידי לחיצה באזור שק הדמעות. לחיצה וסחיטה מיוחדת זו, המבוצעת על ידי רופא, פותחת לעיתים את החסימה ופותרת את הבעיה.ואולם עם החסימה לא נפתחה עד גיל 10-12 חודש, הסיכוי שתיפתח לבד קטן מאוד. במקרים אלה יש צורך לבצע פתיחה של דרכי הדמעות.
איך מתבצעת פתיחת דרכי דמעות?
פתיחת דרכי דמעות מתבצעת בחדר ניתוח. התינוק מורדם (בדר’‘כ בהרדמה קלה, עם מסיכה בלבד). בשיטה הישנה לפתיחת דרכי הדמעות הרופא מחדיר צינורית מתכת זעירה דרך צינור הדמעות ופותח בעזרתו את דרכי הדמעות עד לאף. לאחר מכן, מוזרק נוזל לצינור הדמעות והרופא מוודא כי הוא זורם בחופשיות עד לאף. לשיטה זאת כ-85% אחוזי הצלחה בתינוקות עד גיל שנה וחצי. מעבר לכך אחוזי ההצלחה יורדים עד לכ-50% בגיל 3 שנים.
בלון קטטר להרחבת דרכי דמעות:
שיטה חדשה להרחבת דרכי הדמעות הינה באמצעות קטטר בלון. בשיטה זו מוחדרת צינורית מתכת עליה מורכבת בלונית זעירה את צינור הדמעות. המנתח מנפח את הבלונית ומרחיב היטב את צינור הדמעות, בדומה להרחבת העורקים בצינתור לב. לשיטה זאת אחוזי הצלחה גבוהים ביותר: כ-95% בכל גיל.
מהם הסיכונים?
כיוון שאין מדובר בניתוח ממש, אין בטיפול הזה סיכונים רבים. לעיתים נדירות ביותר יכול להגרם קרע בצינור הדמעות, ואולם הוא ניתן לתיקון.
מה קורה כאשר הטיפול נכשל?
כאשר הטיפול נכשל, והדמעת חוזרת, אנו מנסים טיפול אחר, הכולל הרחבה של דרכי הדמעות בעזרת צינורית סיליקון קבועה או באמצעות בלון (אם לא השתמשנו בו בפעם הראשונה).