ממברנה אפירטינלית, המוכרת גם בשם קרום מקולרי (ERM), היא למעשה שכבה דקה של קרום רקמתי שצומח על פני השטח של מרכז הראיה (מקולה) ברשתית.
כיצד נוצרת ממברנה אפירטנלית?
רוב שטח הפנים של העין מורכב מזגוגית- חומר דמוי ג'ל הממלא כ-80% של פני העין.. הזגוגית מכילה סיבים עדינים המחוברים אל פני השטח של הרשתית. ככל שאנו מתבגרים, הזגוגית מתכווצת לאט ומתרחקת מפני שטח הרשתית. הממברנה מתפתחת לעיתים לאחר תהליך זה בו זגוגית העין מתרחקת מן הרשתית, צמיחת הקרום גורמת לעיבוי של שכבות הרשתית ולעיוות המבנה התקין של שכבות הרשתית וכלי הדם.
שכיחות המחלה
שכיחות התופעה קשורה ברובה בהזדקנות והיא בקרב אנשים בגילאי ה- 50. עם זאת, התופעה עלולה להיווצר גם בעקבות ניתוחי עיניים, דלקות בתוך העין, מחלות וסקולריות (כלי דם עיניים), סוכרת וטיפולי לייזר.
הסימפטומים לממברנה אפירטינלית
התסמינים משתנים בהתאם לחומרת הממברנה. גדילת הממברנה יכולה להוביל לירידה, שהיא בדרך כלל איטית, בחדות הראיה, עיוות וטשטוש הראייה. ייתכן שמרכז הראייה יקטן ויחול הפסד משמעותי של הראייה המרכזית. לרוב אנשים מתארים מצבים בהם קווים ישרים הופכים גליים או עקומים ודמויות/ חפצים נראים בצורה מעוותת.
טיפול בממברנה אפירטינלית
ממברנה אפירטינלית לעיתים אינה דורשת טיפול, במידה וחדות הראיה טובה והסימפטומים של העיוות וטשטוש הראייה הם קלים באופן שאינו משפיע על פעילויות חיי היומיום שלהם, כגון קריאה ונהיגה נהוג לעקוב אחר בלבד אחת למספר חודשים.
יחד עם זאת, כאשר נוצרת החמרה בתופעה, הגורמת לעיוות הראייה, הקטנת שדה הראיה בצורה משמעותית וירידה בראייה שמפריעה למטופל הטיפול הוא ניתוחי. במקרים בהם יש צורך בהתערבות כירורגית מבוצע ניתוח שידוע בשם ויטרקטומיה. (פה יהיה לינק להסבר על הניתוח בפירוט מתוך האתר שלך). בניתוח זה מוציאים מהעין את ג'ל הזגוגית, מכניסים במקומו תמיסת נוזל פזיולוגי שממלא את חלל העין, ומקלפים את הממברנה האפירטימלית מעל אזור מרכז הראייה.
פרוגנוזה/ הצלחת הניתוח
ניתוח לקילוף הממברנה האפירטימלית הוא ניתוח עדין מאוד המצריך ידיים כירורגיות מנוסות שתכליתו, שיפור איכות הראיה. הניתוח מוביל לירידה בעיוות הראייה בצורה משמעותית אך יחד עם זאת, ברוב המקרים, הראייה אינה חוזרת למצב הנורמלי. בממוצע חדות הראיה משתפרת ב 2 שורות. חדות הראיה משתפרת במעל 70% מהחולים ולעיתים מובילה ליצוב הראיה ומונעת הדרדרות נוספת בראיה. מרבית שיפור הראייה מתרחש ב-3 החודשים הראשונים לאחר הניתוח אולם עשויה להמשיך באופן איטי עד שנה מהניתוח.
סיכונים בניתוח
הסיבוך השכיח ביותר של ניתוח הויטרקטומיה הוא הגברת הקצב בהתפתחות קטרקט. ניתוח קטרקט עשוי להיות נחוץ בתוך מספר חודשים ועד שנתיים לאחר ויטרקטומיה. במקרים רבים ניתוח הויטרקטומיה משולב עם ניתוח קטרקט בחולים שלא עברו ניתוח קטרקט לפני כן. סיבוכים נדירים הם היפרדות רשתית במהלך או לאחר הניתוח, זיהום לאחר הניתוח וגדילה מחדש של הממברנה.