הצלחה בהרכבת עדשות מגע קשות, תלויה לפעמים בפרטים קטנים. מאמר זה מתמקד בפעולות טיפוליות העשויות להקל על תהליך ההסתגלות ובאופן הטיפול בעדשות קשות. אלו שרק מתחילים להרכיב עדשות קשות, סובלים בתקופה הראשונה מתחושת חוסר נוחות במיוחד בעפעף העליון. המרכיב המתחיל נוטה לשמור את עיניו סגורות במקצת כדי למנוע את תנועת העדשה בזמן המצמוץ. מאותה סיבה משתנה הרגל המצמוץ הנורמלי ומופיע מצמוץ חלקי: העפעף העליון מגיע עד לקצה העליון של העדשה ולא משלים את תנועתו. כך אומנם מקלים על הרגשת אי נוחות אך בו בזמן הרטבת העין והעדשה (באמצעות מצמוץ מלא) לקויה. כתוצאה מכך נפסקת תנועת העדשה ובסופו של דבר היא נצמדת לעין.
הופעת אודם בלובן העין, הרגשת ‘‘יובש’‘ מוגבר וחוסר נוחות גדל והולך, יכולים לנבוע מהגברת היובש של הקרנית. הצמדות העדשה לעין (העדשה ‘‘דבוקה’‘, המצמוץ לא מניע אותה ולאחר הסרת עדשה ‘‘דבוקה’‘ ניתן לראות על הקרנית את סימן מעגל קצה העדשה כאילו הייתה ‘‘מודפסת’‘) גורמת לשינויים בשכבת הדמע : החלק המימי של הדמעות מתאדה ונשארת שכבה דקה של חומר רירי וחלבוני המתפקד כ’‘דבק’‘ בין העדשה לקרנית. במצב זה אפילו מצמוץ חזק כתגובה לתחושה של הפרעה, כבר לא יניע את העדשה. מצב זה יכול לנבוע גם חוסר התאמה של העדשה לעין (במיוחד כאשר היא ממוקמת בחלק התחתון של הקרנית ולא נעה כתוצאה מהמצמוץ). במקרה של עדשה דבוקה לעין, ההפרעה לצרכים הפזיולוגיים של הקרנית תוביל לנזק מצטבר. בנוסף, על המשטח החיצוני או הפנימי של העדשה מצטברת שכבת ריר וחלבון שלא נעלמת עם הניקוי.
אם כן, להלן מספר עצות חשובות כדי למנוע הפרעות וסיבוכים מיותרים:
ראשית, שמרו על קשר הדוק עם המטפל שלכם כדי לאפשר לו להגיע להתאמה הטובה האפשרית. אל תתאימו את עצמכם לעדשה, התאימו עדשה אליכם. בררו היטב את הסיבות של כל תופעה והדרך הנכונה להתמודד איתה. עדשת מגע, אפילו הטובה ביותר, היא עדיין גוף זר בעין והדרך היחידה להצליח היא לאפשר את נוכחותה מבלי לפגוע בתהליכים הטבעיים של העין. קיימת חשיבות רבה ללימוד נכון של פרוצדורת ההרכבה וההסרה, יש להתמיד בסבלנות עד לשליטה בפעולות אלה: השארת עדשה מלוכלכת בתוך העין או הסרתה בכוח רב מדי עלולים להוביל לנזק.
שפשוף העדשה בעזרת תמיסת הניקוי במשך שניות אחדות, הכרחי להסרת שאריות של חומרים אורגנים ולכלוך הנדבק לשאריות אלה.עדשות מגע הקשות דוחות נוזלים מטבען (הידרופוביות). תמיסות ההשריה מונעות חיכוך של העדשה עם רקמות העין ומגבירות את מצב הסטריליות של העדשה. תמיסות ההרטבה הנכנסות לעין משלימות את התהליך מאותן סיבות.
מניעת חיכוך וגירוי והגברת הסטריליות. יש לזכור: ניקוי, השריה והרטבה הן לא פעולות רצויות אלא פעולות מניעה ושימור הכרחיים. בנוסף, גם במקרים של הרכבת עדשות מוצלחת במשך תקופה ארוכה, מדווחים לעיתים קרובות על ירידה בנוחות בזמן ההרכבה ותחושות של גירוי, חספוס ויובש, לאחר הסרת העדשה. אלו מקרים שבהן נצמדות על העדשה שאריות חלבונים וריריות. חיכוך ממושך עם עדשות המצופות שאריות אורגניות אלו, יוביל לדלקת לחמיות העפעפיים (Giant Papillary Conjunctivitis). שימוש קבוע במסיר חלבונים (טבליות להסרת חלבון נפוצות אצל מרכיבי עדשות רכות), חשוב כטיפול מונע.
סיכום:
חשוב להקפיד על כללי הטיפול וחומרי הטיפול על מנת למנוע תופעות לוואי. תופעות הלוואי הופכות לגלויות וקשות לאחר תקופה ארוכה של גירוי שסימניו אינם בולטים ולכן אנו מתעלמים ממנו. אך מרגע שהגירוי הוא גלוי וחמור, קשה מאוד להיפטר ממנו ומכאן החשיבות הרבה במניעתו.