סוכרת הינה מחלה המתרחשת כאשר בלוטת הלבלב (פנקריאס), אינה מפרישה מספיק אינסולין, או שהגוף אינו מסוגל ליצר זאת בצורה נאותה. אינסולין הינו ההורמון המווסת את רמת הסוכר בדם. גם ילדים וגם מבוגרים יכולים ללקות בסוכרת.
כיצד יכולה הסוכרת לפגוע ברשתית?
פציינטים עם סוכרת יכולים לפתח בשכיחות גבוהה יותר בעיות עיניים כמו: קטרקט גלאוקומה, אך את האיום העיקרי לראייה מהווה הפגיעה ברשתית.
מרבית הפציינטים המפתחים שינויים סוכרתיים ברשתית, הינם אלו הסובלים זמן ממושך מסוכרת, ובעיקר אם אינה מאוזנת. האפקט של הסוכרת על הרשתית נקרא רטינופתיה (מחלת רשתית) מסוכרת. במרוצת הזמן, הסוכרת משפיעה לרעה על מערכת זרימת הדם ברשתית, ופוגעת בתקינותם של כלי הדם.
השלב המוקדם ביותר של המחלה נקרא רטינופתיה סוכרתית של רקע (Diabetic Retinopathy Background), או השלב הלא שגשוגי (Non Prolifeeratioe Diabetic Retinopathy). בשלב זה העורקים ברשתית הופכים חלשים, וכתליהם דולפים ויוצרים שטפי דם קטנים כראש סיכה. כלי דם דולפים אלו, עלולים לגרום להתנפחויות או בצקת ברשתית, דבר הפוגע בראייה. השלב החמור והמתקדם יותר נקרא מחלת רשתית שגשוגית (Diabetic Retinopathy Prolifeeratioe).
בשלב חמור זה, ליקוי זרימת הדם ברשתית גורם למצב של מחסור בחמצן (איסכמיה) באיזורים מסוימים. כתגובה, על מנת לנסות ולשמר רמת חמצן נאותה, מתפתחים כלי דם חדשים, פריכים ושבירים בתוך הרשתית. תופעה זאת נקראת ניאו-וסקולריזציה (שגשוג כלי דם חדשים).
לרוע המזל, כלי דם עדינים אלו מדממים בקלות. דם יכול לדלוף לתוך הרשתית ולזגוגית , ולגרום לראיית כתמים צפים ולפגיעה בראייה. בשלבים מתקדמים אף יותר של המחלה גדילה של כלי דם חדשים ויצירת רקמה דלקתית, יכולים לגרום לבעיות חמורות, כמו: היפרדות הרשתית וגלאקומה.
סימנים וימפטומים
ההשפעה של מחלת רשתית מסוכרת על הראייה, משתנה בתלוי על שלב המחלה והפגיעה ברשתית ובמרכז הראייה.
הסימפטומים מגוונים, והשכיחים ביותר הינם:
– טשטוש ראייה.
– שינוי באיכות הראייה
– ראיית חלקיקים צפים מול העיניים.
– איבוד פתאומי של הראייה.
אבחון
פציינטים סוכרתיים חייבים לערוך בדיקות עיניים תקופתיות אצל רופא משפחה או רופא המתמחה בסוכרת. בבדיקה זו, שולחים את הפציינט לבדיקת קרקעית העין (פונדוס), על מנת לבדוק את הרשתית. בדיקה זו נקראת אופטלמוסקופיה ומבוצעת ע’‘י מכשיר הנקרא אופטלמוסקופ, או ע’‘י מנורת סדק (המכשיר של רופא העיניים בו הפציינט מניח את ראשו) בעזרת עדשה מיוחדת. כהכנה לבדיקה מרחיבים את האישונים ע’‘י טיפות מיוחדות, רופא העיניים בודק את הרשתית, ומחפש סימנים למחלה היכולים להתבטא בהימצאותם של שטפי דם מגדלים וסוגים שונים, תפליטים צהבהבים ברשתית (חומרים שומניים וחלבונים הדולפים מכלי הדם אל הרשתית), בצקות, כלי דם חדשים וכו'. בדיקת העזר החשובה ביותר לאבחון המחלה היא, צילום קרקעית העין ע’‘י מצלמה מיוחדת, בעזרת הזרקת חומר ניגודי הנקרא פלואורסאין. חומר זה מוזרק לזרוע, עם זרם הדם הוא מגיע לכלי הדם ברשתית וצובע אותם. ע’‘י אור כחול מיוחד המוקרן ממצלמת הקרקעית, מקבלים החזר והבלטה של כלי הדם.
בצורה כזאת ניתן לאבחן דליפה של כלי הדם (הפלואורסאין דולף החוצה דרך כתלי כלי הדם הפתולוגיים), כלי דם שגשוגיים חולניים, פגמים שונים, בצקות וכו'.
האם ניתן לשפר את הראייה לאדם עם ניוון רשתית?
טיפול
הטיפול העיקרי במחלות הרשתית נעשה באמצעות לייזר, שיטה זו קרויה בשפה המקצועית פוטוקואגולציה. לאחר אבחון המחלה, מעריכים את רמת חומרתה ואת השלב בו היא נמצאת. ישנם מצבים קלים, כאשר חדות הראייה שמורה, ואין איום עליה. במצבים אלו עוקבים בלבד בתדירות יותר גדולה מאשר עוקבים אחרי חולים סוכרתיים שלא סובלים מפגיעה ברשתית.
במצבים אחרים חמורים יותר, עושים הערכה בעזרת אופטלמוסקופ (בדיקת קרקעית העין והרשתית) ונעזרים בצילומי ה פלואורסאין על מנת לקבוע הצורך בטיפול לייזר. טיפול הלייזר נועד בראש ובראשונה, למנוע הידרדרות בכושר הראייה עד כדי עיוורון במקרים הקשים יותר. רק באחוז מסוים ממקרים ניתן לצפות גם לשיפור בראייה.
מטרת הלייזר מצד אחד ל’‘הלחים’‘ דליפות מכלי הדם במצבים מסוימים, ומצד שני להרוס חלקי רשתית ‘‘חשובים פחות’‘ על מנת לשפר את מצב בחימצון של איזורים חשובים יותר, כמו למשל מרכז הראייה (המקולה). בד’‘כ משתמשים בלייזר מסוג ‘‘ארגון’‘, במצבים של הימצאות כלי הדם החדשים החולניים, במטרה לגרום לנסיגה שלהם, ובזאת למנוע סיבוכים העשויים להוביל לעיוורון.
ברוב המקרים קיים הצורך בטיפולי לייזר חוזרים ונשנים. במקרים קשים במיוחד עם דימום לחלל הזגוגית , מבצעים ניתוח הנקרא ויטרקטומיה . בניתוח זה, שואבים את הדם וכורתים את הזגוגית, מנקים את חלל העין, תוך עירוי של תמיסת מלח מיוחדת.
במידה וקיימת משיכה של הרשתית הגורמת להיפרדותה, מבצעים גם ניתוח לתיקון היפרדות הרשתית. פציינטים עם מחלת רשתית מסוכרת נמצאת בסיכון גבוה יותר ליצירת קרעים ברשתית הגורמים להיפרדותה. במקרים של הימצאות קרעים ברשתית, נעזרים גם בלייזר לעל מנת להלחים אותם ובכל למנוע היפרדות הרשתית.
דרכי מניעה
בדיקות תקופתיות של פציינטים הסובלים מסוכרת הינה חיונית ביותר. כפי שהוזכר, בבדיקות אלו מבצעים בין השאר בדיקות רשתית תחת הרחבת אישונים . בדיקה זו יכולה לאתר סימנים קלים של מחלת רשתית מסוכרת, ובעקבות כך לבצע טיפול מונע שבד’‘כ קל יותר עם התוצאות הטובות ביותר. טיפולים אלו יכולים למנוע סיבוכים קשים .
שמירה על רמת סוכר תקינה בדם, מפחיתה את הסיבוכים של הסוכרת, כגון, הפגיעה בכלי הדם וברשתית. דיאטה קפדנית ופעילות גופנית מתונה, הינם האמצעים המומלצים ביותר, ולצד או ביחד עם נטילת תרופות מסודרת.