חור מקולרי הינו חור שממוקם במרכז הראיה בריקמה הרגישה לאור של העין הנקראת רשתית. תפקידה של המקולה היא לספק את חדות הראיה המרכזית שאנו צריכים לצורכי קריאה, נהיגה וראיית פרטים עדינים.
כיצד נוצר החור המקולרי?
רוב שטח הפנים של העין מורכב מזגוגית- חומר דמוי ג'ל הממלא כ-80% של פני העין ועוזר לו לשמור על צורתו העגולה. הזגוגית מכילה סיבים עדינים המחוברים אל פני השטח של הרשתית. ככל שאנו מתבגרים, הזגוגית מתכווצת לאט ומתרחקת מפני שטח הרשתית. במקרים בהם ההתנתקות בין הזגוגית לרשתית לא תקינה והזגוגית נאחזת ברשתית בחוזקה, הדבר מוביל לחור מקולרי במרכז הראייה. בשלבים המוקדמים של המשיכה כאשר יש התחלת הווצרות חור, לעיתים, החור יכול להסגר באופן עצמאי כאשר הזגוגית נפרדת מהרשתית. אולם בשלבים מאוחרים יותר, וכשהחור גדול, יש צורך בהתערבות חיצונית כירורגית. פרט לגורם ההזדקנות, גורמים נוספים להיווצרות חור מקולרי הינם: חבלה בעין, קוצר ראיה גבוהה (מיופיה), והפרדות רשתית.
הסימפטומים לחור מקולרי
חור מקולרי בדרך כלל מתפתח בהדרגה. בשלב מוקדם של חור מקולרי, עשויים להבחין בעיוות או טשטוש קל בראיה במבט קדימה. קווים או אובייקטים ישרים יכולים להתחיל להיראות מכופפים או גליים כאשר קריאה וביצוע משימות שגרתיות אחרות עם עין פגועה, עלולה להיות קשה.
שכיחות המחלה
חור מקולרי היא מחלה נדירה יחסית הקשורה ברובה להזדקנות והימצאותה היא בעיקר בסביבות גיל 60.
טיפול במחלה
במקרים מסוימים, בעיקר בשלב ההתפתחותי של החור המקולרי, הוא עשוי להסגר בעצמו ואינו דורש טיפול כירורגי לשיפור הראייה. במקרים בהם חלה התפתחות והחור הוא מלא, נדרשת התערבות כירורגית של ניתוח הידוע בשמו ויטרקטומיה.( פה יהיה לינק להסבר על הניתוח בפירוט מתוך האתר שלך) בניתוח זה מוציאים מהעין את ג'ל הזגוגית שנמצא בחלל העין, מקלפים קרום עדין מעל אזור מרכז הראייה ומכניסים תערובת של גז ואויר אשר יוצרים בועה שתומכת בשולי החור ובכך גורמת לסגירתו. הבועה נעלמת עם הזמן ונוזלים טבעיים של העין ממלאים אותה. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית ואורך כשעה. לאחר הניתוח, המטופלים חייבים להישאר בעמדה עם הפנים כלפי מטה, בדרך כלל כ 3 ימים. עמדה עם פנים כלפי מטה מאפשרת לבועה ללחוץ נגד המקולה ולהיספג בהדרגה מה שמוביל בסופו של התהליך לאיטום החור ולשיפור הראייה.
הצלחת הניתוח
שיעור ההצלחה של ניתוח ויטרקומיה בסגירת החור הוא מעל 90% הצלחה. שיפור הראייה משתנה בין מטופל למטופל- לאנשים בהם החור המקולרי קיים פחות משנה, סיכוייהם גבוהה יותר להצלחת הניתוח והטבה באיכות הראייה מאלה שיש להם חור תקופה ארוכה יותר. גם אם יש שיפור בראיה הראיה בדרך כלל לא חוזרת להיות לגמרי תקינה כפי שהיתה לפני התפתחות החור. ניתן להבחין בשיפור הראייה עד שלושה חודשים לאחר הניתוח.
סיכונים בניתוח
הסיבוך הנפוץ ביותר לאחר ניתוח חור מקולרים הוא עלייה בקצב התפתחות הקטרקט. ברוב המטופלים, קטרקט יכול להתפתח במהירות, ולעתים קרובות יהיה צורך בניתוח להסרתו. סיבוכים נוספים הם היפרדות רשתית במהלך או לאחר הניתוח וזיהום לאחר הניתוח. סיכובים אלו נדירים.
במשך כמה חודשים לאחר הניתוח, החולים אינם מורשים לטוס כל עוד יש גז בעין. שינויים בלחץ אוויר עלולים לגרום לבועה בעיניים להתרחב מצב שיכול להוביל לעליה בלחץ התוך עיני.