פזילה , פירושה במונחים כלליים חוסר הקבלה של גלגלי העיניים בגלל חוסר איזון שבין שרירי העיניים. שכיחות הופעת פזילה היא בערך 2% בילדים תחת גיל 3 שנים ו -3% בילדים ובוגרים. היא מופיעה בצורה שווה בבנים ובנות. קיימת תורשה בפזילה – שכיחות רבה יותר אם לאחד או שני ההורים הייתה פזילה. אבל קיימים מקרים רבים של פזילה גם ללא סיפור משפחתי או תורשתי. יש חשיבות גדולה לגלות פזילה בילדות מוקדם ככל האפשר, בגלל האפשרות של היווצרות ‘‘עין עצלה’‘. ‘‘עין עצלה’‘ פירושה ירידה בחדות הראייה שלא ניתנת לתיקון עם משקפיים אועדשות מגע, עקב חוסר התפתחות שלמה של התאים במרכז הראייה של המוח.
לפזילה יש חשיבות לא רק בגלל התפתחות עין עצלה, אלא גם בשל סיבות פונקציונליות. פזילה גורמת גם לירידה ביכולת ראיית העומק – התלת ממדיות, ואם מתחילה בגיל מבוגר תגרום לראייה כפולה. סיבה נוספת בחשיבותה היא הבעיה הקוסמטית של מראה הפזילה בייחוד בגיל בית הספר אך גם בגיל מבוגר – עקב פגיעה בדימוי העצמי, פגיעה אפשרית בקבלה לעבודה.
כאשר שתי העיניים ישרות מקבילות, אנו קוראים למצב הזה אורתופוריה. זה מציין ששתי העיניים מכוונות לאותו אובייקט. המוח ממזג את שתי התמונות המתקבלות כל אחת מכל עין לתמונה אחת תלת ממדית ומאפשר דרגה גבוהה של ממד ראיית העומק. אם העיניים אינן מקבילות, ראיית העומק נפגעת מאד. יתרה מזאת, כאשר עין אחת אינה מקבילה לשנייה בינקות, המוח לומד להתעלם מהתמונה המתקבלת מעין זו, התא במוח לא מקבל גירוי ומתנוון והתוצאה היא עין עצלה. חשוב לדעת שהבעיה אינה רק בזה שעין אחת פוזלת, אלא הבעיה היא ביחס שבין עין אחת לחברתה. בתמצית, בדרך כלל הבעיה היא בשתי העיניים למרות שעין אחת בלבד נראית פוזלת.
אם הפזילה מתחילה בפעם הראשונה אחר גיל 7 לערך, החולה יתלונן על ראייה כפולה. זה קורה בגלל שלמוח בגיל זה, אין כבר את יכולת הדיכוי של התמונה הלא תקינה או מטושטשת, שקיימת בגיל הילדות המוקדם, ואין לו את היכולת להתעלם מהתמונה המגיעה מהעין הסוטה. הסיבה לפזילה עדין לוטה בערפל. אבל פזילה יותר שכיחה במשפחות בהן יש היסטוריה של פזילה. במספר מחלות נוירולוגיות יש שכיחות יתר של פזילה כולל תסמונת דאון, שיתוק מוחין, הידרוצפלוס וגידולים מוחיים. ברם, לרוב המוחלט של הילדים עם פזילה אין בעיות נוירולוגיות אחרות מלבד הפזילה. קטרקט, גידול תוך עיני או מצב עיני אחר הגורם לירידה בראייה יכול גם כן להתבטא כפזילה.
סימנים והסתמנות של פזילה
פזילה יכולה להתגלות בקלות לעיתים על ידי הסתכלות רגילה המגלה ‘‘עין לא ישרה – הסוטה ממקומה הרגיל’‘. למעשה, רוב מקרי הפזילה מתגלים לראשונה על ידי ההורים ו/או רופא הילדים לפני שהילד נבדק על ידי רופא עיניים. כל הילדים חייבים להיבדק בגיל 6-8 חודשים בפעם הראשונה ובגיל 3-4 פעם שנייה. הבדיקה הראויה היא על ידי רופא עיניים וחייבת לכלול בתוכה הרחבת אישונים המאפשרת הסתכלות לתוך העין ולקבוע אם הילד צריך משקפיים. במקרים מסוימים עין עצלה (הגורמת לירידה בחדות הראייה) יכולה להופיע כאשר יש פזילה מינימלית ולא נראית לעין, ולכן החשיבות הגדולה של הערכת חדות ראייה בתינוקות שאינן מדברים על ידי רופא עיניים.
טיפול בפזילה
הטיפול בפזילה יכול להיות על ידי משקפיים, סגירת עין הבריאה (אם יש עין עצלה), או ניתוח של שרירי העיניים כדי לגרום להקבלה של גלגלי העיניים. חשוב להדגיש כי ניתוח פזילה אינו מטפל בעין עצלה. הטיפול בעין עצלה יעשה על ידי משקפיים, סגירות של העין הבריאה או טיפות אטרופין לעין הבריאה. בחלק מהמקרים יישור העיניים יעשה עם מתן מרשם משקפיים מתאים. ברם מקרים רבים של פזילה דורשים טיפול ניתוחי כדי ליישר את העיניים.
רוב הניתוחים נעשים בהרדמה כללית בייחוד בילדים אך יש אפשרות לנתח מבוגרים המתאימים לכך בהרדמה מקומית. ‘‘אין מוציאים את גלגל העין החוצה, אין פותחים את גלגל העין’‘ אלא הגישה לשרירים נעשית על ידי סיבוב גלגל העין ימינה או שמאלה או כלפי מעלה או מטה, אחר שמפשקים את העפעפיים עם מפשק עפעפיים. השרירים מחוברים לגלגל העין לשכבה החיצונית שלו. הניתוח לא נעשה על ידי ‘‘לייזר’‘ אלא חיתוך ותפירה על ידי מספריים ושימוש בתפרים הנמסים לבד ללא צורך בהוצאתם. אחר הניתוח העיניים אינן חבושות והטיפול הוא על ידי טיפות עיניים הניתנות 3 פעמים ביום למשך שבועיים לערך.
ניתוחי פזילה כוללים בד’‘כ רססיה, Recession,של שריר שפירושו החלשת כוח המשיכה של השריר או רזקציה, Resection, של שריר שפירושו חיזוק כוח המשיכה של השריר המנותח. רססיה של שריר נעשית על ידי הורדת השריר ממקום חיבורו ללובן, וחיבורו מחדש אחורנית למקור חיבורו ועל ידי כך החלשתו. רזקציה של שריר נעשית על ידי ניתוק השריר ממקום חיבורו ללובן, חיתוך החלק הקדמי של השריר ותפירתו מחדש למקום החיבור המקורי ועל ידי כך חיזוק השריר.
מידת ההחלשה או חיזוק השריר תלויה בכמות הסטייה של גלגלי העיניים אחד כלפי השני ונקבעת על ידי רופא העיניים תוך שימוש בפריזמות. באופן כללי השאיפה היא להגיע ליישור מלא של גלגלי העיניים. אך יש פעמים רבות שהיישור אינו מאה אחוז אלא כמעט מאה אחוז קרוב ככל שניתן לנורמה.יש מקרים שיש צורך ביותר מניתוח אחד כדי להגיע לתוצאה המקווה. סיבוכים כמו זיהום או איבוד ראייה הם מאוד נדירים. על כן הרווח הנובע מניתוח פזילה עולה לאין ערוך על הסיכון בסיבוך.