גלאוקומה היא מחלה כרונית – או למען הדיוק קבוצת מחלות – המאופיינות בפגיעה חמורה בעצב הראייה. היא עלולה להתפתח בהדרגה ולגרם לנזק בלתי הפיך לראייה, כפי שתעיד העובדה שזהו הגורם השני בשכיחות לעיוורון בעולם המערבי (אחרי קטרקט). אם מוסיפים לכך את הקושי באבחון המחלה בהיעדר תסמינים ברורים בחלק גדול מהמקרים, כמו גם את המודעות הנמוכה למחלה ולדרכי ההתמודדות איתה, אפשר להבין היטב את הקושי.
במאמר הבא נציג לפניכם את כל מה שחשוב לדעת על גלאוקומה ועל יתרונות הטיפול בה בעזרת כלים מהעולם הרחב של הרפואה הסינית.
המאפיינים העיקריים של גלאוקומה
ניתן להצביע על כמה סוגים עיקריים של מחלת הגלאוקומה. המכנה המשותף ביניהן הוא אותה פגיעה בעצב הראייה, הנגרמת ברוב המקרים מעלייה בלתי רצויה ברמות הלחץ התוך עיני.
הסוג השכיח יותר של המחלה, המופיע בכ-85% מהמקרים, הוא גלאוקומה כרונית פתוחת זווית (או רחבת זווית). זוהי מחלה המתפתחת באופן הדרגתי ושכיחה יותר בגיל מבוגר. היא נובעת מבחינה מעשית עקב שיבוש בתהליך הניקוז של הנוזל התוך עיני, תהליך המתבצע באזור אנטומי המכונה "זווית". אף על פי שהזווית תיראה רחבה ובעלת גודל תקין, במקרה של גלאוקומה פתוחת זווית אותו שיבוש בניקוז עלול להביא לעלייה בלחץ התוך עיני. בהמשך תיתכן פגיעה בשדה הראייה, עד לסכנת עיוורון.
גלאוקומה צרת זווית (סגורת זווית) נובעת מצמצום בגודל הזווית בה נעשה הניקוז החיוני של הנוזל התוך עיני. מדובר בשינוי מבני שאין אפשרות לתקן אלא בדרכים פולשניות, ושמביא בדרך כלל לעלייה חדה ופתאומית יותר ברמות הלחץ. גלאוקומה מהסוג הזה נוטה להתפתח בקצב מהיר יותר ולהיות בעלת תסמינים מוחשיים יותר: ירידה חדה בראייה, לצד סימפטומים דוגמת אודם בעיניים, בחילות, הקאות וכאבי ראש.
הקושי בזיהוי תסמיני הבעיה
הכינוי השגור של מחלת הגלאוקומה הוא "הגנב השקט של הראייה", והשם הזה הוא הכל חוץ ממקרי. הוא מתייחס, קודם כל, לפוטנציאל של המחלה לגרום לפגיעה משמעותית בעצב הראייה, שעלולה כאמור להתפתח לכדי עיוורון במלוא מובן המילה.
מה שחמור לא פחות הוא שלמחלת הגלאוקומה אין בחלק גדול מהמקרים תסמינים בשלבים הראשונים שלה, אפילו במשך שנים. פעמים רבות היא נעשית חמורה יותר בהדרגה מתחת לפני הקרקע, עד למצב אפשרי בו אנשים שראויים להגדרה של עיוורים כמעט בכל מאת האחוזים כלל אינם מודעים לכך.
פעמים רבות המחלה מאובחנת רק לאחר שנפגעת הראייה בצורה משמעותית, או באופן "מקרי".
מי נמצא באוכלוסיית הסיכון למחלה?
לעיתים קרובות מחלת הגלאוקומה נגרמת עקב לחץ תוך עיני מוגבר, מה שעלול להיגרם מסיבות שונות. אולם לא כל מי שסובל מלחץ תוך עיני מוגבר סובל מגלאוקומה, וכן ישנם מקרים של גלאוקומה בהם הלחץ התוך עיני הוא דווקא תקין.
בדומה למחלות עיניים חמורות אחרות דוגמת ניוון רשתית, גלאוקומה נפוצה הרבה יותר בגילים מאוחרים. אכן, גיל הוא מגורמי הסיכון העיקריים למחלה. בדרך כלל המחלה מתחילה להתפתח מסביבות גיל ארבעים, אם כי גם צעירים יותר (ואפילו ילדים) אינם חסינים ממנה. מעניין לציין שהמחלה נפוצה יותר בקרב גברים, כמו גם אנשים שמוצאם היספני או מאחת ממדינות אפריקה.
לגלאוקומה גורם תורשתי, המסביר מדוע אנשים שבמשפחה שלהם יש היסטוריה של המחלה צריכים לחשוש ממנה: ההערכות הן שהסיכויים למחלה אצלם גבוהים בערך פי 8-6 בהשוואה לאוכלוסייה ה"רגילה". גורמי סיכון אפשריים נוספים הם מבנה הקרנית (עובי דק של הקרנית), עצב ראייה קעור מעל רמה מסוימת, סוגים שונים של ליקויי ראייה, מחלות סיסטמיות, טראומה פיזית שעברה העין, התקפי מיגרנות חוזרים ונשנים, אספקה בלתי תקינה של דם לאזור עצב הראייה (איסכמיה) ועוד.
דרכי אבחון גלאוקומה
אבחון מוקדם של המחלה נעשה באמצעות בדיקה אצל רופא עיניים, במהלכה האחרון בוחן את עצב הראייה, את מידת הלחץ התוך עיני, את שדה הראייה ועוד. יש חשיבות מכרעת לאבחון מוקדם, שמגדיל את הסיכויים למציאת טיפול מותאם ויעיל למחלה. בדרך זו ניתן למנוע נזק נוסף לעצב הראייה ולהאט משמעותית את קצב ההידרדרות של המחלה. יש לציין שנזק שכבר נגרם לעצב הראייה עקב המחלה אינו ניתן לתיקון.
על רקע הסבירות הגבוהה שהמחלה לא תבטא תסמינים, בטח בשלבים הראשונים, מומלץ לבצע באופן גורף בדיקות ראייה תקופתיות, החל מגיל ארבעים, בתדירות של בדיקה בשנה לפחות. לאנשים הנמצאים בקבוצת הסיכון למחלה, למשל עקב היסטוריה משפחתית שלה, מומלץ להתחיל להיבדק עוד קודם לכן.
דרכי הטיפול בגלאוקומה
הטיפול המערבי במחלת הגלאוקומה מתמקד בשמירה על לחץ תוך עיני תקין, במטרה למנוע החמרה של המצב ופגיעה נוספת בשדה ובטיב הראייה. הטיפול הראשוני מתבצע ברוב המקרים באמצעות טיפות עיניים או תרופות. טיפולים אלו אכן מסוגלים להוריד את הלחץ התוך עיני, אולם יש להם תופעות לוואי רבות כגון: הפרעות בקצב הלב, בעיות במערכת הנשימה, הורדת לחץ הדם, ירידה בליבידו, דיכאון, יובש בפה, עיניים אדומות וכאבי ראש. זאת ועוד, במקרים רבים גם כאשר מצליחים לאזן את הלחץ התוך עיני באמצעות הטיפות או התרופות, המחלה אינה נעצרת.
בשלבים מתקדמים יותר של המחלה, או כאשר התרופות לא הוכיחו את עצמן כיעילות מספיק, עשויים להידרש טיפולים נוספים. טיפול בלייזר מבצע את ההפחתה של אותו לחץ תוך עיני באמצעות קרן לייזר, ולא באופן כירורגי, מה שמגדיל את הדיוק ומקטין את פוטנציאל הסיכונים. המטרה כאן היא לנדף חלקים מלובן העיניים, כך שיתאפשר לנוזלים העודפים לבעבע החוצה ולהפחית בהדרגה את הלחץ התוך עיני.
ניתוח כירורגי לגלאוקומה מיועד לאותה מטרה כללית של הפחתת הלחץ התוך עיני. קיימים סוגים שונים של ניתוחים לגלאוקומה: הנפוץ שבהם הוא ניתוח פילטרציה, המבוסס על יצירת מעקף למערכת הסתומה. במקרים קשים או נדירים יותר ניתן להשתיל לחלופין צינורית ניקוז או לבחור בניתוח קריותרפיה, במסגרתו מקפיאים והורסים את האיבר שמייצר את נוזלי העין. מדובר במוצא אחרון, הנעשה במקרים חריגים מאוד.
טיפול בגלאוקומה באמצעות רפואה סינית למחלות עיניים
המטרה העיקרית של הטיפול ברפואה סינית למחלות עיניים היא למנוע את התדרדרות המחלה על ידי הגנה על עצב הראייה .בנוסף, הרפואה הסינית שמה דגש על טיפול בסימפטומים או בסיבוכים נוספים של המחלה, כגון עודף כולסטרול, לחץ דם גבוה, בעיות במערכת העיכול ו/או השתן, בעיות רגשיות ועוד. מדובר כאן למעשה בפתרון הוליסטי, שעשוי לשפר את מצב מערכות ואיברי הגוף – ובכך להביא לשיפור משמעותי בכל החזיתות.
הטיפול ברפואה סינית למחלות עיניים בגלאוקומה מתבצע רק לאחר אבחון מדויק שבוצע על ידי רופא עיניים, ובשיתוף מלא עם רופאי עיניים קונבנציונליים. הטיפול כולל דיקור סיני, שימוש בצמחי מרפא והמלצות תזונה, והוא מותאם בצורה מוקפדת לכל אדם.
יתרון משמעותי אחר הוא שהטיפול הטבעי בגלאוקומה, כמו במחלות עיניים אחרות, נחשב לבטוח וליעיל. הוא פונה למכנה משותף רחב של מטופלים, וניתן כמובן לשלב אותו עם המענה הקונבנציונלי על מנת לשפר את תוצאות הטיפול ויעילותו הכוללת. טיפול משולב של הרפואה הקונבנציונלית ורפואה סינית למחלות עיניים, למשל, הוא טיפול יעיל אשר נותן את התוצאות הטובות ביותר, עשוי למנוע את החמרת המחלה ואף לשפר את הראייה.
לשיטת טיפול קונבנציונלית גלאוקומה