קטרקט (ירוד בעברית) מהווה את הסיבה הנפוצה ביותר לירידה בראייה בכלל האוכלוסייה. שכיחותו רבה בקרב מבוגרים (כדי חמישית מגילאי 60 ומעלה, כמחצית מגילאי 75 ומעלה). עם זאת הקטרקט יכול להופיע בגילאים צעירים יותר ואפילו אצל תינוקות.
מהו קטרקט?
קטרקט הינו מצב של התעכרות עדשת העין שבאופן נורמלי הינה זכה ושקופה. העדשה מונחת בתוך העין מיד מאחורי האישון, וממקדת את האור הנכנס לעין דרך האישון – על גבי הרשתית, בדומה לעדשת מצלמה הממקדת את קרני האור הנשלחות מהעצם המצולם – על סרט הצילום. בשלבים המוקדמים של הקטרקט, רק חלק מהעדשה מתעכר. התהליך גורם לראייה מטושטשת ופעמים רבות באור חזק, כאשר האישון מצטמצם, הטשטוש מתעצם. לעיתים יכול החולה לסבול מראייה כפולה. ההידרדרות בראייה יכולה להיות מהירה – בת חודשים ספורים או הדרגתית במשך שנים.
מה גורם לקטרקט?
בדרך כלל הקטרקט נגרם, בדומה להלבנת השיער, כתהליך טבעי של הזדקנות. כשבעים וחמישה אחוז מכלל מקרי הקטרקט מתרחשים אצל אנשים מעל גיל 65, כאשר לעיתים קרובות נמצאת נטייה משפחתית בפציינטים צעירים יותר, התהליך נגרם לעיתים כתוצאה מחבלה, מחלות כגון: סוכרת, דלקת תוך עינית ממושכת או מתרופות מסוימות כגון: סטרואידים. בילדים, הסיבות לקטרקט הינן בדרך כלל תורשתיות או כתוצאה ממחלות של האם בזמן ההיריון.
מה חשים כאשר מתפתח קטרקט?
אדם יחוש או לא יחוש בהתפתחות ירוד, בהתאם לגודל האזורים העכורים בעדשה. אם הקטרקט ממוקם בהיקף העדשה, לא תפגע הראייה. אם העכירות ממוקמת באזור מרכז העדשה, בדרך כלל היא תביא לירידה בחדות או באיכות הראייה, שתגרום להרגשת ערפול או טשטוש. לעיתים קרובות, העיניים הופכות לרגישות יותר לאור או לסינוור, דבר הגורם לקושי בראיית לילה. בנוסף ייתכן, שבגיל מתקדם יצוץ הצורך להרכיב לראשונה משקפיים לראייה מרחוק או לשנות מדי פעם משקפים קיימים. במקרים רבים, נוכח הפציינט להפתעתו, שניתן לקרוא ביתר קלות ללא משקפי הקריאה. כנחמה, תהליך ההידרדרות בראייה כתוצאה מהתפתחות הקטרקט אינו כרוך בכאב.
פעמים רבות, הגילוי של ירידה בראייה הנו אקראי ועולה עקב כיסוי מקרי של עין אחת. או אז לפתע מבחינים בטשטוש ראייה של העין הגלויה (קטרקט חד צדדי). כאשר צצות תופעות אילו, יש לסור לרופא עיניים. בבדיקתו ישלול קודם כל קיום מחלות עיניים אחרות, אשר גורמות לירידה בחדות הראייה. במידה וייגלה נוכחות קטרקט המסבירה את טשטוש הראייה, ישקול האם יש צורך בטיפול או במעקב רפואי בלבד.
כיצד מטפלים בקטרקט?
הטיפול הנו ניתוחי. ברוב המקרים, הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית. הניתוח כולל פתיחת העין בשולי הקרנית, הוצאת התוכן העכור של העדשה והשארת חלק מנרתיק העדשה השקוף במקומו הטבעי. הניתוח המודרני, הנו מיקרוכירורגי, כלומר, מתבצע בעזרת מקירוסקופ כירורגי בעל עוצמות תאורה והגדלה ניכרות המאפשרות טכניקה עדינה ומדויקת.
מתי יש לנתח קטרקט?
כיום, אין מחכים יותר ל’‘הבשלת’‘ הקטרקט כפי שחיכו עד לפני שנים לא רבות. הניתוח יכול להתבצע בכל שלב של התפתחות הקטרקט. בדרך כלל מומלץ לבצעו כאשר הירידה בראייה, אפילו עם משקפיים מותאמים חדשים, פוגעת בתפקוד ובפעילות היומיומית של הפציינט. התזמון משתנה לגבי אנשים שונים; אחדים יחכו עד שלא יהיו מסוגלים לקרוא אותיות קטנות. אחרים, אשר ישאפו להמשיך לנהוג, יזדקקו לניתוח מוקדם יותר.
מהו התחליף האופטי לעדשה שהתעכרה?
לכל תחליף אופטי לעדשה הטבעית יש יתרונות וחסרונות. אולם ברוב המקרים, לאדם השואף להשיג חדות ראייה הקרובה ביותר לנורמלית מומלצת עדשה תוך עינית, המושתלת היום כמעט בכל ניתוחי הקטרקט המודרניים. הראייה במשקפי הקטרקט הישנות והעבות הייתה מוגבלת ומעוותת, בעוד שהשימוש בעדשת מגע לצמיתות הנו בעייתי: בהתאמה, בהסתגלות, בהרכבה ובהסרה, במגבלות בשהייה בתנאי מזג אויר מסוימים, חשיפה לאבק, לחומרים כימיים, במקרי אלרגיה, עיניים יבשות וכו'. כמו כן, אין לשכוח שהמדובר בעיקר באוכלוסיה מבוגרת.
מהי עדשה תוך עינית?
עדשה תוך עינית, הינה עדשה מלאכותית, אשר מושתלת בתוך העין, לצמיתות, לאחר הרחקת הקטרקט. היא עשויה מחומר פלסטי בעל איכות קלינית, אשר אינו רעיל ואינו יוצר תגובה כימית (אינרטי) או חיסונית בתוך רקמות העין. עדשה זו הינה קלה מאוד ושקופה. ניסיון של שנים רבות, הראה שאין נטייה לדחייה או התפוררות. ברוב המקרים לא תגרום העדשה המלאכותית לאי נוחות או לכאבים כלשהם. היתרונות של עדשה תוך עינית לעומת עדשת מגע הינן יתר נוחות, שיקום מהיר יותר של הראייה וראייה תלת ממדית טובה יותר. היות שהיא מושתלת לצמיתות, הבעיות של ניקוי יומיומי, הרכבה והסרה, איבוד והחלפה – אינן קיימות. אנשים אשר מבצעים פעילות ספורטיבית כמו שחייה, אינם צריכים להגביל את פעילותם ועדשה תוך עינית בטוחה יותר לנהיגה.
עשה ואל תעשה לאחר ניתוח קטרקט:
תקופת ההחלמה לאחר הניתוח אורכת כשלושה חודשים. בתקופה זו מתרחש רוב רובו של תהליך ריפוי, החתך הניתוחי והגלדתו והעין מגיעה ליציבות סבירה מבחינה אופטית. הימים הראשונים הינם קריטיים להחלמה ובהם יש להישמר ממאמצים גופניים, מתנועות פתאומיות של הגוף או הראש, מנהיגה ומעבודות בית. אין צורך בשכיבה במיטה ואין הגבלה בניידות. לאחר תקופה ראשונית זו, הפציינט יחדש בהדרגה את פעילותו הרגילה. לא תהיה הגבלה בקריאה, בצפייה בטלוויזיה, בעבודות מטבח וכדומה. אין לשפשף בשום פנים את העין. אם העפעפיים יהיו דבוקים בבוקר, אפשר לרחוץ אותן בעדינות עם צמר גפן טבול במים. אם במהלך ההחלמה העין מאדימה או כואבת יש להתייעץ עם הרופא המנתח.
האם אפשר לטפל בקטרקט בעזרת קרני לייזר ללא ניתוח? לא. זוהי טעות נפוצה בקרב הציבור בשנים האחרונות. אין כל אפשרות, בשום מקום בעולם, להוציא את הקטרקט ללא ניתוח – כי הרי יש צורך בפתיחת העין, הרחקת העדשה העכורה והשתלת עדשה תוך עינית. אפשר להסתייע בלייזר, חודשים או שנים לאחר הניתוח הראשוני, כאשר באחוז מסוים מהמנותחים נגרמת התעכרות (קטרקט משני) של אותו חלק מנרתיק העדשה שהושאר במקומו הטבעי בעת הניתוח. טיפול זה נעשה בעבר באמצעות ניתוח. הטיפול בלייזר במקרי קטרקט משני דורש מיומנות ודיוק.
מהי השתלת עדשה בתהליך ניתוח שני (השתלה משנית)?
עם ההתקדמות בטכניקה הניתוחית ותחכומה, ועם שכלול תהליכי היצור של העדשה התוך עינית וצבירת ניסיון רב בהשתלות, ניתן היום, במקרים רבים, להשתיל עדשה בעיניים שעברו ניתוח הוצאת קטרקט בעבר ללא השתלת עדשה תוך עינית.
אנשים שעברו ניתוח זה בשתי עיניהם, בשיטות הישנות שלא כללו השתלת עדשה תוך עינית, משתמשים ע’‘פ רוב במשקפי קטרקט עם כל האפקטים המגבילים שצוינו קודם לכן ולעיתים נדירות יותר, הם משתמשים בעדשות מגע. בעוד שאם עברו ניתוח הוצאת קטרקט ללא השתלת עדשה בעין אחת, הרי שבדרך כלל עין כזו, ללא תיקון אופטי, מוגבלת ביותר בראייה ולמעשה לא מתפקדת.גם במקרה זה לעיתים רחוקות, משתמשים בעדשת מגע בעין המנותחת אך לא תמיד הדבר מתאפשר מחמת הנסיבות שפורטו קודם לכן. ברוב המקרים הללו, ניתן לשקם את הראייה בעין המנותחת ע’‘י השתלת עדשה תוך עינית ובכך לאפשר הפעלת שתי העיניים (ראייה דו עינית), עם כל היתרונות הנובעים מכך, כגון: שיפור חדות הראייה הכוללת, איכות הראייה, ראייה תלת ממדית, הרחבת שדה הראייה וכו'.
מה לגבי משקפיים לאחר ניתוח קטרקט עם השתלת עדשה?
לאחר מספר שבועות מביצוע הניתוח, מבצעים הערכה אופטית של העין המנותחת. ברוב המקרים המנותח יכול להסתדר ללא משקפיים לפעילות יומיומית בבית, שאינה דורשת ראייה חדה במיוחד, כמו הלבשה, אכילה, הליכה לשירותים וכו'. על מנת לממש את פוטנציאל הראייה המקסימלי של העין המנותחת לרחוק או לקרוב (קריאה וכדומה), הפציינט עשוי להזדקק למשקפיים. אולם אילו יהיו משקפיים רגילים בעלי כוח תשבורת אופטי נמוך (מספרים נמוכים), בניגוד למשקפי הקטרקט המגבילים. במקרים רבים, במידה והשתמשו בתפרים במהלך הניתוח, לפני התאמת המשקפיים יהיה צורך לנתק או להוציא את התפרים. פעולה זו נעשית במרפאה ואינה גורמת לכאבים.
סיכום
בדיקת עיניים תקופתית, במיוחד לאנשים מעל גיל 40 עשויה לגלות שינויים בראייה. שינויים אילו עלולים להיגרם משינויים בעין וכן בבריאותו הכללית של הנבדק. זאת מכיוון שמחלות מסוימות (סוכרת לדוגמא) משפיעות גם על הראייה. אל תהססו איפא, לכו לבדוק את עיניכם אצלרופא העיניים ולהקפיד לקיים בדיקה חוזרת מעת לעת, לפי המלצתו.