השתלת עדשה תוך עינית, ניתוח השתלת עדשה4073

מאת: ד"ר משה מלכין, מומחה למחלות וניתוחי עיניים, מנהל רפואי Eyes.co.il
4073

השתלת עדשה תוך-עינית – PHAKIC (IOL) INTRAOCULAR LENS.

למאמר על חידושים בניתוחי קטרקט – השתלת עדשות מולטיפוקליות לחץ כאן

ניתוח להסרת משקפיים, כחלופה ללייזר ולאלו שנמצאו לא מתאימים לטיפול בלייזר.
העין מהווה מערכת אופטית שניתן להמשיל אותה למצלמה. היא מכילה שתי עדשות: הקדמית-חיצונית: קרנית. הפנימית, הנמצאת מאחורי האישון: עדשה (crystalline lens). תפקיד עדשות אלו; לכופף את קרני האור המקבילות (שבירה אופטית), ע’‘מ שתתמקדנה ע’‘פ הרשתית (במצלמה: הפילם). ראו מבנה העין ומילון מונחים שבאתר. כאשר מרכיבי משקפיים מסירים אותם, קרני האור אינן מתמקדות על הרשתית. וכך מתקבלת במח תמונה מטושטשת. אם ההתמקדות מתרחשת לפני הרשתית-קוצר ראיה, אם מאחוריה-רוחק ראיה. אם אין התמקדות מסודרת-אסטיגמטיזם (ליקוי המתוקן ע’‘י צילינדר). תפקיד המשקפיים/עדשות מגע-למקד את הקרניים על הרשתית וליצור תמונה ברורה.

 

 

כשמדברים על שיטות להסרת משקפיים, מדובר בד’‘כ על טכניקות שונות המבוצעות במכונים, באמצעות לייזר ברב המקרים. הלייזר עובד על הקרנית (שיוף), מסיר שכבות ממנה, ובכך מדקקה ומשנה צורתה וקימוריה. שינוי צורה זה, משנה את יכולת השבירה האופטית של קרני האור, מתוך מגמה למקדן על הרשתית.
רבים ממרכיבי המשקפיים/עדשות מגע, נמצאים בבדיקה, לא מתאימים (או גבוליים) לטיפול בלייזר. הסיבות יכולות להיות שונות: מספר גבוה מאד, קרנית דקה, יובש, אישונים רחבים, קרטוקונוס וכו'. במקרים אלו, ישנה אפשרות של השתלת עדשה לצמיתות בתוך העין (‘‘עדשת מגע פנימית קבועה’‘ כפי שיש המכנים אותה).

 
כיצד מתבצעת השתלת העדשה?
מדובר על שיטה ניתוחית מיקרוכירורגית, שהלכה והשתכללה במשך למעלה מ-20 שנה. ביסודה, היא מבוססת על טכניקת ניתוחי קטרקט. במקרה זה- ללא הוצאת העדשה המקורית מהעין. בהשארת העדשה הטבעית על מכונה, נשמרת האקומודציה -אותו תהליך המאפשר שינוי ההתמקדות של העדשה לרחוק ולקרוב (קריאה למשל). הניתוח מבוצע בד’‘כ על כל עין בנפרד במרווחים של כשבועיים בין עין לעין. עורכים בדיקות מקדימות שונות לעין, שהחשובה מהן: בדיקת ביומטריה למדידת אורך גלגל העין. עפ’‘י הנתונים, מחשבים את מספר הדיופטרות (מספרים) של העדשה התוך עינית המיועדת להשתלה.
בהרדמה מקומית בד’‘כ, בחדר ניתוח סטרילי מורשה לניתוחים תוך- עיניים ע’‘י משרד הבריאות, מבצעים חתך קטן של מספר מ’‘מ, בגבול הקרנית עם לובן העין. דרך החתך משתילים עדשה מחמר פלסטי (דומה לעדשה שמשתילים במהלך ניתוח קטרקט) -מבלי להוציא מהעין את העדשה הטבעית. את העדשה המושתלת, ניתן לקבע באחד משלושת המקומות הבאים:
א. בלשכה הקדמית,בין הקרנית לקשתית -לפני האישון.
ב. על גבי הקשתית- לפני האישון.
ג. בלשכה האחורית, בין עדשת העין לקשתית- מאחורי האישון.
ישנם שיקולים לכאן ולכאן בבחירת העדשה ומיקומה.
מיד לאחר הניתוח משתחררים הביתה. חוץ מבתקופה הראשונה אחרי הניתוח (טיפות), אין צורך בטיפול נוסף. לא מרגישים את העדשה בעין.
מדובר כאמור בניתוח תוך עיני. הניתוח מבוצע על עין בריאה (למעט ליקוי הראיה שהוא כאמור, בד’‘כ גבוה) אך שונה במבנה מעין רגילה. היא בד’‘כ עין גדולה מאד (עם כתלים דקים מאד)- קצר ראיה גבוה, או עין קטנה מהרגיל-רחק ראיה. כ’‘כ מדובר באנשים צעירים עם עיניים רגישות יותר.
למרות שהניתוח קצר מאד, הוא דורש מיומנות ניתוחית תוך-עינית גבוהה במיוחד,ודיוק מירבי, וזאת ע’‘מ להשיג תוצאות מושלמות ככל שניתן: חדירה לתוך העין והשתלת העדשה בצורה מאד מדוייקת. כל זאת מבלי לפגוע ברקמות השכנות ולסכן בכך את בריאות העין, תוך יצירת סיבוכים שונים. ניתוח הלייזר לעומת זאת, לא דורש בד’‘כ מיומניות כירורגיות גבוהות, והמיכשור הוא בעיקרו אוטומטי. זאת גם הסיבה שבהרבה מקרים לא תשמעו במכונים על אפשרות השתלת העדשה. מה עוד שהניתוח מתבצע בחדר ניתוח עיניים סטרילי מורשה מטעם משרד הבריאות לניתוחים תוך עיניים; חדר כזה לא נמצא ברב רובם של המכונים. לכן , בניתוחי השתלת העדשה, יש לבחור דווקא במנתח קטרקט מאד מיומן ומומלץ (כי כאמור שיטת הניתוח מבוססת על טכניקת ניתוחי הקטרקט).

 
למי מתאימה השתלת עדשה?

  • למרכיבי משקפיים במספר גבוה עד גבוה מאד (קוצר ראיה, רוחק ראיה, אסטיגמטיזם-צילינדר), שטיפול בלייזר לא יכול להם ( הלייזר במקרים המתאימים, יכול בד’‘כ להוריד עד כ-10-12 מספרים).
  • לאלו שלא נמצאו מתאימים או שהינם גבוליים- לטיפול בלייזר, גם עם מספר נמוך יותר.
  • עקרונית , ניתן לתקן קצר ראיה ממספר 3- עד 24-, ורוחק ראיה ממספר 1+ עד 12+.

 

למי לא מתאימה השתלת עדשה?

  • למבוגרים מעל גיל 50.
  • לאלו שיש להם קטרקט התחלתי.
  • לאלו שסובלים ממחלות שונות בעיניים.
  • מרכיבי משקפיים/עדשות מגע שהמספר לא התייצב עדיין.

 

יתרונות

  • ניתן להפחית מספרים גבוהים מאד, מה שלייזר אינו יכול לבצע. הדבר מביא לשינוי עצום באיכות החיים (מספרים גבוהים אלו מהווים נכות, עם תלות מוחלטת במשקפיים עבות שבד’‘כ אינם מביאים לראיה מלאה).
  • שיפור ראיה מיידי.
  • ניתן לבצע במספרים נמוכים יותר, במקרים שאינם מתאימים לטיפול בלייזר.
  • במקרים של מספרים גבוהים, שכן מתאימים לטיפול בלייזר, בהשתלת עדשה, נגרמות פחות הפרעות (אברציות) אופטיות.
  • אין פגיעה מבנית בקרנית עם הסרת חלק מרקמתה,גרימה להדקקותה, החלשותה ושינוי תצורתה, כפי שיש בלייזר.
  • אין תופעות לוואי כמו יובש,ראיית טבעות אור, סינוור,בעיות בראיית לילה כפי שיש בלייזר.
  • אין בעיה להרכיב עדשות מגע רגילות, באם יש צורך.
  • איכות הראיה המושגת,בד’‘כ טובה יותר משהיתה עם המשקפיים.
  • בגלל יציבות העדשה המלאכותית, אין תופעות של נסיגה בראיה עם הזמן, כפי שיש לעיתים אחרי טיפולי הלייזר.
  • תהליך בר-חזרה: במקרה של טעות בחישוב המספר,במקרים ובעתיד צצות בעיות שונות בעין (לאו דווקא בהקשר לעדשה)- ניתן לשלוף ואו/להחליף את העדשה המושתלת.

 

חסרונות
מדובר בניתוח תוך-עיני, עם אפשרות לסיבוכים, במיעוט המקרים: כגון יצירת קטרקט, דלקת תוך עינית (נדיר מאד), פגיעה ברקמות הסמוכות. לעיתים רחוקות,יכולה להווצר תזוזה של העדשה המושתלת. בד’‘כ ניתן להחזירה בקלות למקומה.

 
פרשת מקרה אישי
לפני כ-15 שנים פנתה אלי ל', בחורה בשנות העשרים המוקדמות. היא הרכיבה עדשות מגע. בעינה הימנית מספר 3- בשמאלית 19.5- (נחשבה לעין עצלה). עדשות המגע (בעיקר השמאלית-העבה) גרמו לה לדלקות חוזרות, הולכות ומחמירות. בגלל הפערים העצומים בין שתי העיניים, לא ניתן היה להרכיב משקפיים (עדשת המשקפיים השמאלית, מקטינה מאד את התמונה הנראית וכן את העין למי שמביט בה).
לאחר התלבטות (לא היה ניסיון בארץ) החלטתי להשתיל עדשה תוך-עינית בעין עם המספר הגבוה, במגמה לאזן אותה עם עין ימין. הוזמנה העדשה המתאימה מחו’‘ל (לא היה אז יבואן בארץ) ובדחילו וברחימו, בהרדמה מקומית, השתלתי את העדשה לפני הקשתית. התוצאה היתה לא פחות מאשר מדהימה; יומיים לאחר הניתוח, היא ראתה בדומה לעין הלא מנותחת, ומספר עדשת המשקפיים נמצא: 2.5- . לאחר מספר חודשים של מעקב, היא התחתנה ועברה לדרום הארץ.

לפני מספר חודשים, הופיעה אצלי, לאחר כל השנים שחלפו. חששתי שקרה משהו לא טוב. היא הרגיעה אותי: ‘‘באתי למסור לך הזמנה לבר המצווה של בני’‘.
זאת היתה הדחיפה האחרונה לשבת ולכתוב מאמר זה.