מחלת בסט היא מחלת עיניים גנטית ניוונית. במרבית המקרים לחולים נשארת יכולת הראייה ההיקפית, אך הם מאבדים באופן הדרגתי את יכולת הראייה באזור המרכזי של הרשתית. אזור זה אחראי על חדות הראייה המרכזית.
על אף שמדובר במחלה גנטית, היא מאובחנת על פי רוב בין גיל 3 לגיל 15. שמה נגזרה משמו של Frederich Best שאבחן אותה ב-1905 ושמה המדעי הוא Vitelliform Macular Dystrophy.
מטרת הטיפול הטבעי במחלת בסט היא להאט ואף לעצור את התקדמותה.
מהלך המחלה ותסמיניה
מחלת בסט היא מחלה תורשתית הגורמת למצב של ניוון רשתית. באמצעות המקולה אנחנו מבצעים פעולות יום-יומיות רבות כמו זיהוי פנים, עבודה במחשב, צפייה סרטים, נהיגה וקריאה.
הניוון נובע מאגירה לא נורמלית של תאי פיגמנט מסוג ליפופוסין ,(lipofuscin) הנוצר מפירוק של תאי דם. הליפופוסין מצטבר על פני הרשתית במבנים המזכירים חלמון ביצה. כל עוד ה"חלמון" לא מתפזר הראייה נשאר תקינה, בדרך כלל, אך כשהוא מתחיל להתפזר מתחיל תהליך ניווני בתאי האפיתל במקולה ומתחילה הפגיעה ההדרגתית בחדות הראייה המרכזית ולראייה מטושטשת.
המחלה מתפתח לאט מאוד ולעתים התהליך הניווני לא משפיע כלל על הראייה, או שהשפעתו זניחה ביותר. בספרות הרפואית תועדו מקרים של חולים מבוגרים שהמשיכו בשגרת היום-יום שלהם ללא הפרעה ממשית בראייה. פגיעת המחלה אינה שווה בשתי העיניים וייתכן מצב שעין אחת תיפגע ואילו השניה תישאר בריאה לחלוטין.
רקע מולקולרי וגנטי
כאמור, מחלת בסט היא תורשתית וכדי להעביר אותה מספיק שהורה אחד בלבד יישא את הגן הפגום. ילדים להורה הנושא את הגן הפגום 50% סיכוי לרשת או לא לרשת את הגן הגורם למחלה. על פי רוב מי שיורשים את הגן מפתחים את המחלה. כמובן קיימת גם האפשרות שהילד יירש רק גנים תקינים מההורים, גם אם אחד מהם נשא. במצב כזה הוא לא יפתח את המחלה ולא יוריש אותה לילדיו. בספרות הרפואית מתועדים מקרים של אנשים הנושאים את הגן הגורם למחלה ושאינם סובלים מבעיות ראייה.
הגן המדובר מכונה BEST1 (בעבר נקרא .(VMD2 אדם בריא נושא 2 עותקים של גן זה, אך אצל אדם חולה אחד מהעותקים פגום, כלומר חלה בו מוטציה כלשהי.
למחלת בסט יש מחלות "אחיות". הן נוצרות כיוון שהגן 1 BEST הוא שם כולל ל-4 גנים דומים המקודדים חלבונים דומים וכשחלה בהן מוטציה הן מחוללות מחלות עיניים הדומות למחלת בסט.
הטיפול במחלת בסט
בשנים האחרונות התגלו עובדות רבות אודות הרקע הפיזיולוגי והמולקולרי של המחלה, אך עדיין לא נמצא טיפול מערבי שימנע אותה או יחזיר את הגלגל לאחור והיא נחשבת למחלה חשוכת מרפא.
הטיפול המחלה מתרכז בניהול התסמינים שלה – מבני ה"חלמונים", שהם למעשה ציסטות היוצרות בצקת. לעתים עוזרות התרופה דיאמוקס (Diamox) או בטיפות העיניים טרספוט (Truspot) .
טיפולים בזריקות ישירות לעין מתאימים במקרים שקיימת גם צמיחה לא תקינה של כלי דם. התרופות המקובלות להזרקה הן אווסטין ,(Avastin) לוסנטיס (Lucentis) או איילה ,(Eylea) המשמשות גם להתמודדות עם בצקת בעין, רטינופתיה סוכרתית ומצבים אחרים.
רפואה סינית לטיפול במחלת בסט
הרפואה הסינית משלבת ידיים עם הטיפול השגרתי. כיוון שהיא מציעה טיפול טבעי לחלוטין, בעל כלים נוספים שאינם קיימים בטיפול הקונבנציונאלי, היא יוצרת "מטרייה טיפולית" רחבה לסובלים מהמחלה.
הטיפולים ברפואה הסינית משפרים את זרימת הדם והחמצן לרשתית ומחזקים את המקום הפגוע כמו גם את הגוף כולו, כדי שיוכל לתמוך בהשגת בריאות מיטבית ועצירת הדרדרות המחלה, או לפחות האטה שלה.
הטיפולים כוללים, דיקור (על פי רוב לא באזור העיניים), פורמולות צמחים והמלצות לתוספי תזונה. לאחר סדרת הטיפולים הראשונית יעבור המטופל בדיקות עיניים על ידי רופא העיניים המטפל במטרה העריך את גודל השיפור. לאחר קבלת התוצאות מתקבלת החלטה כיצד להמשיך בטיפולים כדי לשמר ולשפר את התוצאות שהושגו בסדרת הטיפולים הראשונית.
תוצאות הטיפולים הטבעיים במחלה מדברות בעד עצמן בעת קבלת תוצאות בדיקות העיניים שיערוך רופא העיניים של המטופל.